מלאך שלי...זה בשבילך....

מלאך....ואני לא אומרת מלאך כי זה סתם? זה כי את מלאך...אלוהים כל כך רצה אותך לידו שהוא לקח אותך הרבה יותר מוקדם ממה שהיית צריכה ללכת.


אני אף פעם לא ידע למה הלכת...מבינה שהיה לך רע, שעישנת סמים,ששתית ושרבת עם חברות שלך...אבל להתאבד...לקפוץ מהגג הכל כך מקולל הזה.?? למות? ללכת...בלי להגיד כלום בלי לכתוב כלום פשוט הלכת...אני יודעת שהיה לך רע..ואפילו שחשבת שאפחד לא אוהב אותך...שאת לא חשובה לאף אחד....אם היית רואה...רואה אותנו בוכים...צועקים....צורחים שאת בבית חולים....ועוד יותר ששמענו שאת נפטרת!


אני מתגעגעת ילדה....כל יום שעובר אני מתגעגעת יותר...אין לך מושג...כמה את חסרה....כמה הכול השתנה...את הבטחת..הבטחת שלתמיד תיהיה איתי...הבטחת שתחגגי איתי כל פעם שאני אצטרך...הבטחת כל כך הרבה דברים....וכן אני כועסת שלא קיימת...אני כועסת שהלכת לי....יש לך כבר 5 חודשים...ואני עדין לא הצלחתי לעכל....לעכל שהחברה הכי הכי טובה שלי בכל העולם מתה?? את היית מצליחה לעכל את זה? הכל השתנה...התחושה הדבר ששתינו לכ כך פחדנו ממנו...לאבד אחת את השניה....לאבד את הבנאדם שהכי חשוב לי....ואז נשבענו...אני קיימתי את השבועה...כמה שרע לי וכמה שרציתי ללכת....קיימתי...לא הלכתי נשארתי...את לא....שתינו פחדנו אני זוכרת....אבל את לא השטלתת על הפחד....את נכנסת לי בכל מקום....כל דבר שאני מדברת עליו את בתוכו..אני רואה אותך הרבה...אני פגועה...אני רוצה למות...ששמעתי על זה...רציתי להתאבד ומאז שהלכת ניסיתי למות יותר מפעם אחת...אבל כנראה שאלוהים לא רוצה אותי שם...אבל אני רוצה ללכת...אני רוצה לבוא אליך לראות אותך....את יודעת שהייתי מוותרת על החיים שלי כדי שתחזרי....


את זוכרת מתי שסבא שלי הלך? איך בכיתי ואז את אמרת אל תדאגי גם אם כולם ילכו  תמיד יהיה לך אותי....ועכשיו כולם פה ואת לא...ואני לא רוצה את זה ככה! אני רוצה שאת תהיי פה...כל כך רוצה...כולם ניהיו זבל...כל הצביעות שהזהרת אותי ממנה הכול....יצא החוצה...ואת...הרגשות שהרגשת שקפצת...גם אני מרגישה אותם כל יום אני הולכת לישון בוכה..אני לא מרוכזת בלימודים...אפילו מבנים לא אכפת לי...כלום.....חיים שלי אני כל יום בוכה בשבילך..אני כל יום בוכה בגללך...והקבר שלך..מלא בספרי תהילים ובפרחים ובאבנים ובכל כך הרבה דברים...ואת בתוכו....פעם אחת ראיתי אותו אחרי הלוויה ואני לא מסוגלת להמשיך...כל פעם אני באה לשם...לבית קברות ואני רוצה להכינס ואני לא מסוגלת..אני מפחדת....!


את זוכרת שאמרת לי מתי שסבא שלי עמד למות לא ללכת לראות אותו כי אני אבכה וכי יהיה לי קשה לרואת אותו עם כל המכשירים ואמרת שאם חס וחלילה יקרה לך משהו ואת תהי ככה את לא רוצה שאני אראה...לא ראיתי...הבטחתי וקיימתי לא הלכתי לראות אותך....אם הייתי הולכת..היית מתה לי מול הפרצוף.


מאמי אני חגגתי שלושה ימים אחרי זה יומולדת ולא יכלתי לא יכלתי לחגוג...ובם השתדלו הם נכנסו לכיתה עם בלונים באמצע שיעור וכל היום והתאמצו..ואני לא הצלחתי לשמוח...היה לי תחיוך המזוייף שלי...עד היום קשה לי לשמוח בלי לזכור אותך...בלי לראות אותך צוחקת יחד איתי!


אתמול היינו בים....ראיתי תגלים כמו שלימדת אותי....וראיתי אותך בשמיים מחייכת אלי...אומרת לי תהני....נהנתי כן...אבל נהנתי בשבילך...!


27.11.2004--------> תאריך שתמיד יהי חרוט לי בלב


אהבתי אוהבת ותמיד יואהב