אוהבת אותך נשמה...

מנסה עלייך לא לחשוב, מנסה אותך לא לאהוב..

אולי אני ישכח אותך? אולי זה לא יהיה כל כך קשה וזו לא תהיה אהבה?

מנסה להסיח את דעתי בדברים אחרים, כל פעם זה דברים שונים...

אבל כל דבר מזכיר לי אותך, השמש, הירח, הכוכבים, השקיעה...

מנסה להתרחק ממך, בלי לפגוע בך שלא תחשוב זו אשמתך,

זו באמת לא אשמתך שאותי אתה לא אוהב, לא אשמתך שהלב שלי כל כך כואב,

אתה לא מתכוון אבל אתה פוגע, פוגע בזה שאתה לא אוהב, פוגע כשאתה לא מתחשב,

אני מצטערת אבל זו בעיה, אני לא רוצה לחוש שוב באותה אהבה...

הידידות בינינו חשובה לי כמו חיי, בלעדיה אין טעם לרגשותיי,

אז תגיד לי, מה עכשיו אני עושה?

איך את הרגשות אני מעלימה?

איך אני אתגבר ל המכשול על הבעיה?

איך לעזאזל אני אשכח את האהבה שלי כל כך מכאיבה?!?!?!?!?!?

איך אני אעשה הכל, בלי להתרחק ממך...

חוץ מזה, אני לא מכירה חיים בלי אהבה?

אני לא מכירה את המושג "מנוחה",

אולי פיזית אני לא עושה הרבה, אולי אני מפונקת אולי סתם אין לי כח....אבל נפשית, אני לא נחה לרגע, הלב שלי פועל שעות נוספות!!

כי ברגע שלשנייה אני מפסיקה פעילות כלשהי, עבודה...

אני נזכרת בך, בקולך, בגופך, בכולך!

ואני לא יכולה, אני כאילו בתוך חלום שקועה,

אני לא רוצה לשנוא את האהבה שאני מרגישה, אני רוצה לאהוב אותה..

רוצה להרגיש טוב עם זה שאני מאוהבת, די...להתגבר אני חייבת!

אבל תעזור לי, אל תעמוד שם בצד...

אני לא מתכוונת שאני רוצה להיות לבד!

אני כל כך רוצה שתאהב גם אתה,

אני כל כך רוצה אותך!

אומרים לי להפסיק לחשוב על זה, די זה לא יתגשם זה עוד חלום שמול פניי יתנפץ, יעלם...

אבל קשה לי, אני פשוט לא יכולה, אולי לא יבינו אותי אבל ככה זה פשוט....

אני אוהבת אותך!!





עדי