ומאז עבר כל כך הרבה זמן /PuCa

מאז עבר כל כך הרבה זמן ואני עדיין  זוכרת..


איך אפשר לשכוח??


אני אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר! יותר מהחיים שלי..!


אבל אתה......


אני לעולם לא אשכח את היום שקנית לנו בית  עץ על חוף הים והכל היה צבוע בורוד ..ידעת


שאהבתי את הצבע הזה..כל כך שימחת אותי.. באמת!!


אז למה...


פגעת?


אז למה...


צחקת?


אז למה...


השארת אותי חסרת אונים לגורל האכזר?


אני חשבתי שנפגעתי אך היום הבנתי שלא...


כל זה היה רק סטוץ..סטוץ אחד גרוע...שהכאיב על המקום אבל לא יותר...


ומאז עבר כל כך הרבה זמן ואני עוד מנסה לשכוח...או חושבת ששוכחת ויודעת שלא!!


לפעמים אני תוהה איפה אתה!


אולי בבית העץ..אולי מתחת לביתי מחכה שארד ותתפוס אותי ותחבק אותי ונתנשק בלהט כמו


הפעם ההיא


או שתנגן לי סרנדה עם מיליון זמרים ותקפיץ אותי ותקוף אתה ונהנה כמו משוגעים כמו אז כשהיינו


בני 15 כשהבטחנו שנאהב ונתחתן ויהיו לנו לפחות 20 ילדים!!


חלומות ,אשליות אלה הן !!


אולי לפעמים בית העץ עובר במוחי..


אך אני מנסה להעביר זמנים..


כל מה שהיה ביניניו היה סטוץ ולא יותר! ואל עף זה מידי יום ביומו אני חוזרת לחוף לראות את בית


העץ או לפחות מה שנשאר ממנו , השברירים...


כי מאז עבר הרבה זמן..


אתה לא בא יותר לבית העץ..


זה ברור ששכחת!!


הקמת משפחה ואולי היום יש לך לפחות 20 ילדים..


ואתה אוהב לעולם ולעולם לא אראה אותך יותר וזה כואב לי מאוד כי אהבתי אותך פעם


והץקופה ההיא הייתה אשלייה מהנה..


והיום , היום גם אם אתכחש לזה בעמקי ליבי אני יודעת שאני אוהבת אותך.........


 


-=-=-=-=-=-


חושבת עלייך לעולמים ואוהבת המונים..לא ניתראה עוד..זה מה שהגורל אומר ..ואיתו אי אפשר להילחם ..זו הייתה תקופה נהדרת אך מאוד לא אמיתית ואני יודעת שלא אשכח אם תגיד או לא תגיד!


-=-=-=-=-=