שמש וכוכב הצפון - חלק ב'

סיגל והוא ישבו בגינה מביטים בשקיעה ולפתע הוא שתק הסתכל עליה במבט העמוק והסוחף
שלו ושאל אותה: "סיגל, אי פעם היית דלוקה עליי?" והיא נשארה יושבת כמו נציב מלח, לא
מסוגלת לזוז ולא לדבר מנסה לעשות סדר במילים שלה.

מבלי לחשוב הרבה אמרה לו: "מה פתאום! הרי אנחנו רק ידידים לא?".

היה שקט מצד שניהם, מבוכה קלה ואז באה התדהמה בשבילה ששינתה את כל חייה מאז אותו
רגע.

הוא אמר לה: "סיגל, זוכרת את הידידה שלי לירז? אז אני מאוהב בה וכבר קורה ביננו
משהו כמה חודשים."

באותו רגע הכל עצר בשביל סיגל, כל החיים הפסיקו ורק היא נשארה מולו בהלם מנסה לעכל
את מה שנאמר.

סיגל שהעריצה את אותו אדם ורצתה את הטוב ביותר עבורו הראתה לו שהיא הכי שמחה בעולם
אבל היה לה ברור שמעכשיו הולך להיות לה קשה אבל היא לא תיארה לעצמה כמה באמת זה
יהיה קשה.

הם המשיכו לשוחח, והוא סיפר לה שהוא רואה אותו ואת לירז מתחתנים וכמובן שהוא לא פסח
מלתאר את כל הנשיקות שהיו ביניהם.

סיגל שעד אז לא ידעה נשיקה מהי בכלל ישבה מולו, בחנה את שפתיו ורצתה שיגעו בשלה.

לפתע הוא שאל אותה: "את רוצה שנתנשק?"

היא הרגישה לשנייה אחת שהיא בחלום אבל מייד התעוררה כי לא יכלה לשכוח שכמה דקות
לפני הודה שהוא אוהב מישהי אחרת.

אז היא לא הסכימה כי ידעה שבשבילה הנשיקה תהיה בעלת משמעות ובשבילו זה יהיה עוד
משהו שעשה בחייו.

באותו לילה סיגל לא יכלה לישון, היא התהפכה במיטתה ורק חלמה עליו, על הידיד הטוב
שלה שהיא כל כך אוהבת ושכבר לא יהיה שלה.

היא החליטה שהיא לא מספרת לאף אחד מה שקרה ושהרגשות שלה נשארים בסוד רק לעצמה.

היא ידעה בעמקי ליבה שהוא כל כך מיוחד ומגיע לו להיות מאושר גם אם הוא עם מישהי
אחרת.

החודשים עברו, סיגל ניסתה להכיר אנשים אחרים ועדיין אהבה אותו.

הגורל רצה שסיגל ולירז יתחילו לאט לאט להתקרב וכך היה.

השתיים החלו לדבר, להיפגש ונהיו החברות הכי הכי טובות בעולם.

הן היו מדברות על הכל ומפרגנות אחת לשנייה בכל.

אף אחת מהן לא תיארה לעצמה שהאהבה שלהן כלפיו תשפיע ולו במעט על הקשר החזק שיצרו
להן...