באותה שנייה...

זה קרה באותה השנייה,

היו לאחד השמיים והאדמה,

השמש שקעה,

הירח להאיר לא עלה,

הפרח נבל עוד לפני שפרח,

העננים היו שחורים כל כך,

גשם זלעפות מעיניי,

לא נותר אוויר בריאותיי,

עצים נשברו,

ילדים בכו,

אנשים זעקו,

נשים התפללו,

לבבות נפצעו,

חיים נגמרו,

אהבות נשרפו,

נשמות לאיבוד הלכו,

לראשונה בני האדם כאב אמיתי הרגישו,

למרות שכולם את זה הכחישו,

בתים קרסו,

הסיבות לשמוח נעלמו,

באותה שנייה הכאב בעולם גדל,

ואת כל האושר, השמחה והיופי כאילו בלע, אכל....

זו הייתה אותה שנייה, שאמרת לי שנגמרה האהבה,

זו הייתה אותה שנייה שנשמתי נהרסה, שבעולמי לא נותר אור פשוט כבה,

זו הייתה השנייה הכואבת בחיי, לא רוצה לאהוב יותר האכזבה הזאת הספיקה לי ודי,

ושוב, אולי אני קצת מגזימה בתיאור של מה קרה בעולם, אולי זה לא קרה לכולם...

יותר נכון זה קרה רק לי, אבל כל מה שכתבתי...קרה באמת בעולמי!







עדי