מול הים

עומד מול הים מחפש את השקט, עומד ומסתכל איך השמש והירח מתקרבים ומתאהבים. מרוקן את הכיסים מעיף הכל ברוח, כל החששות, הרצונות, האהבות.


עומד ומסתכל איך השמש נושקת למים, איך השתקפותה יכולה להיות כה ברורה, כאילו המים ידעו על אהבתה.


עומד וחושב רק עלייך, על הרגע שבו אראה את פנייך, מושיט את ידי אלייך, אל האופק. איך הייתי רוצה להיות לידיך עכשיו, את היכולת להחזיק אותך בין זרועותיי, לחבק אותך, להרגיש אותך, לסחוף אותך.


עומד מול הים מסתכל לשמיים, עומד ומסתכל איך השמיים מתמלאים בכוכבים, כוכב אחר כוכב במקומו ניצב.


עומד ומסתכל איך השמיים מקבלים כל כוכב וכוכב, אך פתאום קולט שכל הכוכבים נמצאים שם... למעני ובשבילי.