מוות למען האהבה-פרק ראשון, אלונוש' כנס...

יש אנשים שלא מאמינים באהבה,

יש אנשים שמתעלמים מאותה התחושה,

הסיפור שאני אפסר לכם כעת בא מהלב,

בא משפחה, אך גם מכאב.

הכל התחיל כשלאותה ילדה לא היה סיבה לחיות,

היא לא עשתה כלום בחייה חוץ מלבכות ולבכות,

היא רצתה אהבה, חיכתה וחיכתה,

אך היא לא הגיעה, והאור בעולמה אט אט כבה.

ואז היא פגשה באדם מיוחד,

שכמוהו ידעה שאין עוד אך אחד,

הוא נישק אותה כאילו היו אלו נגיעות של מלאך,

והיא אהבה אותו-אהבה כל כך.

ליבם היה שייך רק אחד לשני בלי שום ספק,

והנשמות שלהם היו מחוברות ולא ניתן היה להתחמק.

יום הולדה קרב ובא,

והיא חשבה שהוא יביא לה מתנה סמלית, קטנה.

היא לא ציפתה למשהו אחר,

היא הייתה זקוקה רק לא, ולא יותר.

אך זאת הוא לא ידע,

ובלתי ידיעתה-יצא למסע.

אותו מסע היה סוף חייו,

הוא נפל מגשר ופחד שהיא לעולם לא תהיה שוב בזרועותיו.

הוא היה בטיופול נמרץ אך היא הרגישה בכאבו,

לא היה לה אכפת משום דבר, רק רצתה להיות שוב איתו.

הוא החל להתעורר ודמעות בעיניה נצצו,

הוא אמר לה מזל טוב וכל אברי גופה כאבו,

כאבו מהאהבה, שכך נעלמה,

מאותה אהבה, שברגע קט הסתיימה.

לאחר 50 ימים נקבע הגורך המר,

הרופאים הודיע שאת המוות הוא לא עצר,

אך הוא הספיק להגיד 3 מילים אחרונות לאהובתו,

"אני אוהב אותך" הוא לחש, ועיניו נעצמו.

בלוויה היא לא הפסיקה לחשוב על כל מה שעברו,

והדמעות לא הפסיקו, רק ירדו וירדו,

באותו הרגע היא פשוט ידעה,

שבשבילו היא קיימת-בשבילו היא נוצרה.

באותו הרגע-לאהוב אותו לעד היא נשבעה,

נשקה לקברו, ובכאב עצום-הלכה.