לפעמים

לפעמים, רגשות געגועים תוקפים אותי ואז אני תלויה.

בין המציאות לבין ההזיה, בין החלום לבין האשליה.

תלויה בין החלל הריק שבלב לבין ההיגון הבריא,

שאומר שמגיע לי טוב ממך, מישהו שיעריך ויאהב

ואם ירצה ללכת ידע לומר שלום.

אני יודעת, שמה שהיה בנינו צריך היה להגמר במוקדם או במאוחר.

גם ככה הקשר הזה לא הלך לשום מקום,

ובטח שזה לא סוג הקשר שהייתי מאחלת לעצמי.

אתה האדם היחיד שבאמת נפתחתי לפניו והענקתי לו הכל,

כדי שיהיה לו טוב.

ולמרות שבמקום מסויים תמיד ידעתי שאין לך רגשות כלפי,

המחשבה שאולי יום אחד...הייתה פנטזיה נהדרת!!!

לפעמים, נסחפים לסערת רגשות,

שאין ממנה יציאה ואז מתנדנדים באוויר.

לפעמים אין בו חמצן, אבל ממשיכים להתנועע הנה והנה,

אולי יום אחד תיפסק הסערה ונמצא את המקום הראוי לנו.

ואלי הפעם זה יהיה בשלווה?!

נכון, הושמעו חילוקי דעות ואתה הוא זה שבחר לצאת מהדלת בפעם האחרונה.

אתה עדיין בא לסביבה מדי פעם ולא אלי.

אני רואה אותך פעם פה ופעם שם.

אך רחוק ממני וטוב שכך...

כבר המשכתי האלה בחיי. אני אוהבת מישהו אחר,

אבל עדיין לא ברור לי אם הוא אכן טוב יותר.

ואולי בלי שאף אחד רואה, לפעמים בסתר לבי אני עדיין מתגעגעת.

לפעמים, אני לא יכולה להמנע מהמחשבה,

שבמקום אחר ובזמן אחר, אולי הכל יכול היה היות מושלם בנינו.

תאחל לי בהצלחה עם האהבה החדשה שלי.ולך?

לך אני מאחלת חיים טובים והרבה הצחלה בהמשך.

והכי חשוב שתלמד לאהוב.

ממני, שכבר שכחת...

עוד מעט שנתיים, זוכר???