יש בך משהו אחר שאין לאף אחת

"את, את האחת שלי את את האחת לעולם לא אוותר עלייך את יודעת את את הכל בשבילי..."
מתוקה שלי, את לא יודעת כמה געגועים יש לי אלייך, כמה כל יום אני מסתכלת על הכוכבים וחושבת איזה מהם זאת את.. אבל אני מתארת לעצמי שאת כוכב הצפון, הכוכב הכי נוצץ והכי בולט, כמו שהיית בחיים ככה את גם שם למעלה..
עדן, הילדה שלי זאת שנולדתי איתה, גדלתי איתה, התבגרתי איתה, בכיתי איתה, צחקתי איתה..
אני רוצה לספר לך משהו מלאכית, הגשמתי את החלום שלנו, אני שוטרת, עם מדים כחולים!
עדן למהה??????????? למהה??? אני בוכה ולא מבינה למההה???
איך יכולת ככה להתייאש? איך יכולת ככה להרים ידיים?? איך יכולת לנטוש אותי?? להשאיר אותי מאחור?? את שהיית המושיעה שלי, שבזכותך כל עצב הפך לשמחה, בכל מקום חשוך היית לי האור.. היית אחותייי... כשעברת לגור בחו''ל סבלתי, עדיין סובלת עדן אני צריכה אותךךךך...
את לא יודעת כמה לפעמים בא לי פשוט להרים את הטלפון לחייג לחו''ל ולדבר איתך, אבל אין מי שיענה לי, אין מי שידבר, אין מי שיצחיק אותי כמו שאת הצלחתתת..אני לא שורדת בלעדייך.
אני פשוט שבורה בלעדייך.. יש סביבי אלפי אנשים, אבל בתוכי אין כלום, יש את חן שעדן לפעמים אני מרגישה שאת שלחת לי אותו, אני מרגישה ריקנות, מרגישה עצב, הגעגועים מציפים אותי, מתגעגעת לצחוק שלך, לעצלנות שלך, לעליזות שלך, להכלללללל...
זוכרת שהיינו יושבות בחדר שעותתתתת והיינו משחקות אחת לשנייה בשיער?? עכשיו אין אף אחד שעושה את זה, עדןןןן שנה וחצי עברה עדן אני מתגעגעת עדןןן אני לא יכולה יותררר.. כואב לי, נשבעת לך שכואב לי. אני מתפרקת. בכיתי והשמיים בכו איתי, זאת היית את??
את רואה אותי? את שומעת אותי? את איתי? את לידי? משהוו??? משהוו?? בבקשה ממך..
היית איתי בכל רגע ורגע בחיים שלי, איך יכולת לנטוש אותי ברגע שהתאהבתי? ברגע שהתגייסתי? אני אוהבת אותך, לעולם אני לא ישכח אותך, אני מפחדת, מפעם לפעם הדמות שלך הולכת ונהיית רחוקה בדמיון שלי, למה ככה??
אל תשכחי אותי שם למעלה, אני מתחננת.. תזכרי שאני אוהבת אותך! להתראות אחות:(