סיפור אהבה מרגש ואמיתי ..לורן לוין

הסיפור שלי מתחיל ככה וזה סיפור אמיתי!

הכרתי אותו במועדון ב-TLV,הוא בא התחיל איתי,שלום קוראים לי עידו נעים מאוד
וזה..הכרנו..דיברנו...וכמעט כל הערב היינו ביחד.

בשעה 3:30 לפנות בוקר בערך הלכתי הביתה(הלכתי רק בגלל שחברות שלי הלכו כי הם היו
עייפות מסטולות וזה..)מצידי היה להישאר איתו כל החיים הוא כזה מתוק אויי לאכול אותו
פשוט! קיצור החלפנו טלפונים כמובן-כאילו ברור שאני ישמור איתו על קשר...למרות שלא
הייתי בטוחה בכלל שהוא יתקשר כי תמיד כולם מבקשים טלפונים ואפחד כמעט לא מתקשר אבל
לא משנה הבאתי לו בתקווה שהוא יתקשר ואם לא אז...אז אני יתקשר=].איך שהגעתי
הביתה,החלפתי בגדים והלכתי לישון,יותר נכון סתם נכנסתי למיטה אבל לא נרדמתי כל
הלילה חשבתי עליו על מי? על ע-י-ד-ו-!,חיכיתי כבר למחרת לראות אם הוא מתקשר או
משהו...זאת הייתה המסיבה הכי יפהה שהייתה לי בחיים כי הכרתי שם את עידו אהבת
חיי.אחרי שעה של מחשבות וזיכרונות הלכתי לישון. למחרת על הבוקר ככה ב12 יש טלפון
הטלפון היה לידי ואני כשאני יושנת שום דבר לא יפריע לי =] קיצור 12 בבוקר אני יושנת
יש לי טלפון אני בלי לחשוב פעמיים בשיא הטיפשות שלי לחצתי מתוך שינה וניתקתי לו!
איזה סתומה אנייייי ! ב14:00 ככה התעוררתי..שטפתי פנים והכל ואז אחותי אמרה לי לורן
היה לך טלפון בבוקר ואני עוד כזה כולי מסטולה מהשינה וזה..מה? איזה טלפון ?מי זה
היה?? היא אמרה לי לא יודעת ישר חשבתי יוו איזה סתומה אניי אם זה היה עידו אני מתה
ניתקתי לו בפרצוף מסכן =[,ישר לקחתי את הטלפון-שיחה שלא נענתה-עידו TLV,כולי בהלם
יוו הוא התקשר איזה מאמיייי בלי לחשוב הרבה לקחתי תטלפון והתקשרתי אליו אחח כמה טוב
היה לשמוע עוד פעם את הקול החמוד שלו בלי הגזמה דיברנו לפחות 40 דקות,הכרנו יותר כי
במסיבה לא היה ממש אפשר להכיר עם כל הרעש והאנשים,קיצור הוא הביא לי תאיסיקיו שלו
וישר נכנסתי והוספתי אותו , שמרנו על קשר וכמעט כל יום יצא לנו לדבר באיסיקיו.אחרי
חודש חודשיים בערך התחלנו לצאת.האמת שלא יצא לנו להיפגש ממש הרבה אבל פעם בשבוע
ואפילו יותר היינו נפגשים כי זאת הייתה קצת בעייה כי הוא מנתניה ואני מתל
אביב.באותו זמן אני הייתי בכיתה יא' והוא ב יב' אחרי חצי שנה ככה מאז שהכרנו הוא
התגייס וזאת הייתה בכלל בעייה לראות אותו אבל בכל זאת כל כך אהבתי אותו לא רציתי
לוותר עליו-אהבת חיי.הוא התגייס לקרבי וחזר הביתה פעם בשבועיים ולפעמים אפילו פעם
ב3 שבועות וגם זה היה רק לחמ"שוש ,כל פעם שהוא היה חוזר היינו נפגשים.

אחרי זמן מסוים הגיעה היומולדת שלו,רציתי להפתיע אותו ולבוא אליו כי כל הזמן הוא
היה בא אליי,אז אמרתי לו שאני לא יכולה להיפגש איתו כי אני נוסעת לדודים בבאר 7
,הוא אמר אוף חבל וזה..

הוא בידיוק חזר מהצבא והיה בבית,אני בשיא ההתלהבות על הבוקר אני בקניון קניתי לו 10
בלונים לפחות אם לא יותר עם לבבות בלון בתוך בלון וכל זה והבאתי לו 500 ש"ח במעטפה
עם ברכה וכל זה...התלבשתי סוף הדרךך וכל זה בשבילו...קיצור קבעתי עם אחותו והיא
אמרה לי איפה הם גרים ובאה ולקחה אותי אני כזה בשיא ההתלהבות עם 10 בלונים ביד
לפחות ומעטפה ביד השנייה אני פותחת תדלת בחדר שלו,אני רואה אותו מתנשק עם האקסית
שלו כשהוא בלי חולצה והידיים שלה עליו אני כזה נכנסתי עם חיוך ואז ראיתי אותם וישר
התחלתי לבכות אבל מה זה לבכות כמו שלא בכיתי בחיים ישר העפתי תבלונים בחדר כי הם
היו הליום ואז הוא קלט אותי העפתי את המעטפה על הרצפה והתחלתי לרוץ...אחותו ראתה
אותי רצה וישר שאלה אותי לורן מה קרה וזה אפילו לא עניתי לה מרוב שבכיתי והמשכתי
לרוץ הוא אחרי צועק לי לורן חכי זה לא מה שאת חושבת (המשפט הידוע) באותו רגע רציתי
למות רצתי מהבית בריצה,הכל קרה בשניות ובלי לשים לב בכלל מצאתי את עצמי מול מכונית
המכונית פגעה בי ואני לא יודעת בידיוק אחרי כמה זמן התעוררתי....מצאתי את עצמי בבית
חולים ולידי את עידו.חשבתי שאני חולמת אבל מצד שני רציתי שיילך מה הוא עושה פה בכלל
אין לי מה לדבר איתו שיילך לאקסית שלו מה הוא רוצה ממני? חשבתי..

שהתעוררתי מצאתי אותו יושב בכיסא לידי,מחזיק לי את היד והראש שלו עליי,הוא
ישןןן,איך שראיתי אותו התחלתי לבכות,העפתי לו תיד מהיד שלי והוא התעורר היה לו חיוך
הוא שמח שהתועררתי...אני לא יכולה להגיד שלא שמחתי בתוך תוכי שהוא איתי יושבת בתוכי
ומחזיק לי את היד אבל כעסתי עליו, לא חשבתי שהוא כזה, לא חשבתי שהוא יהיה מסוגל
לעשות לי משהו כזה,הוא התעורר וחייך,לא חייכתי אליו דווקא הוא מצא אותי עם דמעות
בעיניים, אמרתי לו שיילך, שאין לי מה לעשות איתו,הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי ורצה
להסביר לי מה בידיוק קרה שם,לא רציתי לשמוע הסברים וצעקתי עליו אמרתי לו לצאת מהחדר
והוא לא יצא אמרתי לו עוד פעם עידו צא,אני לא רוצה לראות אותך ולא לשמוע ממך יותר
בחיים שלי אני שונאת אותךך!-אחרי שאמרתי תמשפט הזה הייתה לי כזאת מועקה הסתכלתי לו
בעיניים הירוקות וראיתי שהוא מת לבכות,ידעתי שפגעתי בו כשאמרתי את זה אבל זה נפלט
לי מה אני יעשה...

אחרי שהוא שמע את זה הוא יצא כבר לבד ואני רק בכיתי...אחרי כמה דקות אמא שלי
נכנסה,היא אמרה שעידו סיפר לה מה קרה ואמרה לי להפסיק לבכות, היא חיבקה אותי וניסתה
להרגיע אותי שאני יפסיק לבכות,היא הביאה לי מיים ואז הפסקתי לבכות,נרגעתי קצת
ואמרתי לה שאני לא רוצה שעידו יבוא לבית חולים,היא אמרה לי ללכת לישון ולא לחשוב על
כלום ולא לדאוג לכלום כי זה לא טוב לי במצבי .הייתי עוד חלשה וכאבו לי הרגליים
רצחח! נשארתי בבית חולים ככה 4 -5 ימים, זאת לא הייתה תאונה רצינית ממש אבל בכל זאת
המכונית פגעה בי ברגליים יותר אחרי 4 ימים בבית חולים כבר הרגשתי יותר טוב ושיחררו
אותי הביתה,מאז שעידו היה בבית חולים הוא לא היה עוד בכל אופן הוא לא נכנס אני לא
יודעת אם הוא היה בחוץ או משהו...יצא לי לדבר אחרי כמה ימים עם אחותו באיסיקיו והיא
אמרה לי שהוא בצבא...אחרי 3 שבועות הוא חזר הבית הוא התקשר אליי וניתקתי לו עוד פעם
ועוד פעם ניתקתי ככה לפחות 5 פעמים אחר כך הוא כתב לי באיסיקיו הוא כתב לי " לורני
אני מצטער הייתי מטומטם תיסלחי לי בבקשה" לא יכולתי לא לענות לו ואמרתי לו שאין לי
על מה לסלוח לו ושיהיה איתה-(עם האקסית) ושזה לא מפריע לי אבל בעצם זה מאוד מפריע
לי אני עוד אוהבת אותו בעצם לא שכחתי אותו בכלל .

הוא אמר לי אבל אני לא רוצה אותה,אני רוצה אותך זה היה רגע של טימטום נו תיסלחי לי
והוא התחיל להגיד לי שהיא פיתתה אותו וכל זה...אמרתי לו שאם הוא רוצה אני יכולה
לסלוח לו אבל רק בתור ידידים ניהיה ידידים-אני יודעת שבעצם זה בכלל לא קרוב למה
שאני רוצה להיות איתו אבל אין לי מה לעשות...אוףףף!

בקיצור אמרתי לו די תפסיק להתחנן וזה אני יסלח לך רק בתור ידידים לא יותר מזה בחיים
לא נחזור להיות מה שהיינו פעם איבדתי את האמון שלי בך...לא הייתה לו ברירה הוא אמר
לי טוב אם זה מה שאת רוצה, אמרתי לו כן זה מה שאני רוצה ! הוא אמר לי טוב אני לא
יתחנן אבל תני לי להגיד לך משהו אמרתי לו מה אז הוא אמר לי במילים האלה " לורן אני
אוהב אותך ואני בחיים לא ישכח אותך את הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים ואני מצטער על
היום הזה שהתנשקתי איתה ואם זה מה שאת רוצה אז ניהיה ידידים וכל אחד יפנה לדרכו הכי
טוב לשנינו אבל רק שתדעי שאני אוהב אותך ושאני יודע שאת שונאת אותי וזה לא מעניין
אותי אני אוהב אותך ואני לא יפסיק לאהוב אותך בחיים ".

אני אמרתי לו " אני לא שונאת אותך בכלל להיפך,אני אפילו גם כבר לא כועסת עלייך אם
התנשקת איתה זה היה בגלל שאתה רצית,חיים שלך,ומי אני שאני יקבע לך מה לעשות בהם"


בעצם מהקטע הזה כבר לא דיברנו ממש באותה תדירות שהיינו מדברים אז...התגעגעתי אליו
כל כך, לא היה לילה שלא חשבתי עליו,חלמתי עליו, על העניים היפיות שלו-עיניים בצבע
ירוק-כחול כזה , על הגומות המתוקות שלו ועל החיוך המקסים שלו ומצד שני עולה לי כל
הזמן התמונה שלו מתנשק עם האקסית בלי חולצה בזמן שאני כמו סתומה רצתי לקנות לו
בלונים והבאתי לו 500 שקל,אבל בכייף שלו באמת שיהיה לו מזל טוב! בעצם ביומולדת הזאת
הוא היה בן 19.

חברות שלי אמרו לי תשכחי ממנו כבר תוציאי לך אותו מהראש בהתחלה לא הקשבתי להן אבל
אז כאילו רגע! מה אני יבזבז עליו את כל החיים שלי מה אכפת לי ממנו? בגד בי אז שיילך
להיזדיין הוא והאקסית שלו ביחד...

לבשתי חצאית מיני חולצת בטן ויש לי עגיל בטבור לבשתי מגף פיזרתי תשיער והתאפרתי
והלכנו ל... לאן? לTLV.

אני רוקדת לפחות שעה עם מישהו שעומד מאחורי ורק אחרי שעה ככה אני מסתובבת נו ומי
זה...? ע=י=ד=ו אני כולי בהלם מסתכלת עליו כזה כאילו ראיתי עכשיו את השטן, אני עושה
לו עידו באתי להגיד לו שלא ראיתי אותו וש... ש... שבעצם לא היה לי מה להגיד לו
הייתי בשוק!

הוא היה הבנאדם האחרון שציפיתי לפגוש בו עוד פעם,באתי לדבר והוא השתיק אותי עם היד
שלו,הוא כאילו שם לי על הפה את היד שלו להשתיק אותי כזה הוא הוריד את היד,התקרבנו
אחד אל השני והתנשקנו...חשבתי לעצמי...רגע רגע רגע , לורן לוין, מה את חושבת שאת
עושה? הוא בגד בך!,אבל אז אמרתי לעצמי שבחיים צריך לחיות את הרגע ולהנות מכל דקה
והאמת שהפעם הזאת כבר הקשר היה יותר טוב,נפגשנו יותר הרבה והוא לא בגד בי כמובן בכל
אופן ככה נראה לי..חחחח...קיצור עכשיו הוא בצבא ואני בי'ב ואנחנו עדיין ביחד...

הסיפור הזה אמיתי ואני רוצה להגיד לכולם במיוחד לכל הבנות שאת לא צריכה לקחת ללב
מאף מניאק,



תהנו מהחיים כי מהחיים בחיים לא תצאו חיים!.



ותגיבו ליי כי זה חשוב ליי ומי שרוצה לדעת פרטים שלא ציינתי או התעמקתי בהם ממש זה
האיסיקיו שלי 252154725 ....

לורן......