הירח מעל, הוא משגיח עליי, ואני מבולבל, שארית כוחותיי / סילבסטר החתול.

הירח למעלה משגיח מעליי,

קורץ בעינו ומאיר את עיניי,

ברחוב הוא מאיר את העץ הבודד,

ובלחישה עמוקה: "לא, אסור לפחד".



הוא היחידי שמדבר, אפילו הרוח שתקה,

כלום לא נשמע, רק שתיקה עמוקה.

"השמש עוד מעט תגיע רק תחזיק מעמד",

אני אמשיך להילחם אבל אני לבד.



הלילה אוזל מול כולם, עוד מעט הוא נגמר,

עוד כמה רגעים וזמני תם, זהו זה עבר.

אני אתן לשמש לתפוס את מקומי,

למרות שנלחמתי קשה בעצמי.



השמש זורחת, לא, אסור לפחד,

אני התגברתי, הירח הוא העד.

כל אחיי הולכים, אלך יחד איתם,

ואשאר למרות הכל, כוכב נוצץ קטן.