סליחה חברה, טעיתי...

אני לא יודעת איך בדיוק להתחיל את המחשב הזה...
אני רק יודעת שאני רוצה להוציא את הטעות שעשיתי ונראל'י שזה המקום הנכון....
אז בואו אני אספר לך את הסיפור מהתחלה :


השעה 10 וחצי ועדיין לא הצלחתי להירדם...
מה עושים?! טוב נכנסתי לאיסי נראה מי מחובר נתחיל לדבר עם מיש'ו=))


התחלתי לדבר עם אביב.. ידיד טוב שלי! בעצם אביב... זה מי שאני הכי
אוהבת בעולם אבל הוא לא יודע... כי הוא לא בקטע של חברה עכשיו =((
אבל אז הוא עושה לי.. "דניאל איך יש לך שתי איסיקיו ולשניהם את מחוברת?"
אמרתי לו שיתן לי תמספר השני כי אני יודעת שיש לי רק איסי אחד.. אז מי זה יכול
להיות?!


הוא נתן לי תמספר... זאת הייתה קורל החברה הכי טובה שלי מתחילה לדבר איתו בשמי
ואומרת שזאת אני?!?! לא שתקתי על זה אני התחלתי לקלל אותה.. קללות של ממש!!!
ולה לא היה מה להגיד... 



היא שתקה.. ואני לא הפסקתי, המשכתי לקלל אותה אמרתי לה שאני לא מאמינה שהיא
הייתה החברה הכי טבוה שלי שאני שונאת אותה כמו שלא שנאתי מעולם שהיא זונה בת זונה
פשוט הוצאתי עליה ה-כ-ו-ל..!!!


השעה כבר 11 ואביב אמר לי שהוא רוצה שניפגש בגינה!
הלכתי ללבוש מש'ו קצת יותר נורמלי מהבוקסר שלי התאפרתי והגעתי לגינה.
הוא כבר היה שם.. חיכה לי על הספסל!


"בואי שבי דניאל" אביב אמר לי ושם את ידו על הספסל...
הלכתי וישבתי לידו.. מה כבר יכול לקרות?! חח
"תשמעי דניאל.. כשקורל אמרה שהיא זאת את אז היא אמרה
לי כמה דברים בשמך... ונראל'י שאת לא צריכה ממש לכעוס
עליה כי בזכותה אני יודעת שאת אוהבת אותי ואני יוכל להגיד לך מה שאני כ"כ רוצה"
"מה אתה רוצה להגיד לי?" לא ממש היה אכפת לי כרגע אם הוא אוהב אותי או לא
רק היה אכפת לי שפישלתי קצת עם קורל.......


" אני אוהב אותך" אמר לי אביב והסתכל עליי.. אבל אני ישבתי שם עם הספסל
והסתכלי על הריצפה...
"אביב.. אנחנו ניפגש מחר אני צריכה לחזור הביתה" אמרתי לאביב שכולי רועדת
"ביי חמודה"


נכנסצתי מהר לאיסי בשעה רבע ל12 ידעתי שקורל תהיה מחוברת..
והיא אכן כן הייתה מחוברת!
ישר שלחתי לה הודעה..


אני : "קורל? אני לא התכוונתי.. סליחה אני מצטערת... אני לא ידעתי שרצית לעזור לי"
קורל הקלידה לי ת'תגובה...
קורל : "דניאל היית צריכה לחשוב קודם.. אני ניסיתי להגיד לך את זה"
אני : "אבל קורל תקשיבי כולי באטרף את יודעת אני התעצבנתי שאמרת שאת זאת אני
 אני לא ידעתי שניטסית לעזור"
קורל : "דניאל באמת, את היית צריכה לברר אחרי כול הדברים הרעים שאמרת לי..
את רוצה לשמוע את האמת שלי?"
אני : "כן, רק את האמת"
קורל : "אני אהבתי אותך מאוד בתור חברה, אבל החברות שלה פה נגמרה בחיים אנחנו
לא נחזור להיות  חברות אם אין אמון אחת בשנייה את אפילו לא יודעת איך זה להיות חברה ביי"

אני יצאתי מהאיסי חשבתי על מה שהיא אמרה לי והתחחלתי לבכות...
היא צודקת, אין בי אמון באף אחד... ואני לא יודעת איך זה להיות חברה


ידעתי כשקורל מקבלת החלטה בדרך כלל היא הולכת איתה עד הסוף...
אז אנשים לפני שאתם מתחילים לשפוט אנשים ולקלל אותם, תבררו איתם מה קרה
לפני שתאבדו אותם.. כמוני.

אוהבת דניאל =((