אהבה מתמשכת.. או שלא!

הכל התחיל ביום האהבה..

היה לי ידיד.. היינו ממש קרובים!

הוא היה בא אליי ואני אליו.. כמו אחים. אני חייבת להודות הרגשתי אליו קצת יותר מאשר
לידידים אחרים.

ביום האהבה- 14.12.2005 הלכנו אליו הביתה..

ישבנו שתינו קצת... וחשבנו מה לעשות.. היינו פנויים .. שנינו.

בקיצור החלטנו לקחת את האוטו וליסוע לים.

(לו יש רישיון לי לא..) בכל אופן, ישבנו על שפת הים..

ישבנו עם שתי כוסות יין.. ושקי חול.. ודיברנו.. דיברנו עשינו מסאז' אחד לשני.

ואז, התחלנו להתנשק. זה היה כמו סערה.. התנשקנו בלהט.

הכל היה כל כך טוב.. היין, הנשיקה, המסאז', הקור שנעלם עם מגע גופו.

כאן התחיל רשמית הקשר שלנו. היינו ביחד.

היינו ביחד במשך תקופה לא קצרה אפשר להגיד..

חמישה חודשים בערך.

אחרי חמישה חודשים כבר לא הסתדרנו והחלטנו שעדיף לגמור את הקשר בנינו.

נפרדנו. היה לי כל כך קשה! לא הפסקתי לאהוב אותו.. למשך תקופה ארוכה..

בנתיים בזמן שלי קשה, וגם לו, ניסיתי לשקם את החיים שלי מבחינת חיי האהבה.

כל הזמן התחילו איתי, הייתי יוצאת למועדונים, היו מכירים לי אנשים, אבל תמיד רועי
היה לי בראש (רועי זה ההוא שהיינו ביחד).

לאחר חודש מהפרידה, הכרתי מישהו שהעלה בי ניצוצות, קראו לו אלעד.

אלעד ואני התחלנו בקשר, ואני רוצה לציין שעדין בתוך תוכי רציתי את רועי.

בזמן שאני ואלעד היינו ביחד, רועי מצא לעצמו מישהי, שהייתה לי מאוד יקרה.

קוראים לה הוד. אותה הוד ואני היינו חברות נורא טובות. היינו גרות נורא קרוב,
והיינו באותה כיתה. (י'א 3)

כל הזמן הייתה לי תחושה שרועי עדיין חושק בי, עדיין רוצה אותי. וגם אני אותו לעולם
לא שכחתי אותו, נכון שהייתי עם אלעד והרגשתי אליו משהו, אבל בכל הזמן הזה רציתי את
רועי, שביליתי עם אלעד, ראיתי את רועי, שאלעד התקשר שליי, דמיינתי שהקול שלו היה
זהה לקול של רועי.

אני ואלעד החזקנו בקושי חודש וחצי יחד.. לעומת הוד ורועי שהחזיקו ארבעה חודשים.

לקראת סוף החופש הגדול שלי, אלעד ורועי כבר היו לקראת גיוס.

קיבלתי שיחה מרועי.. רועי אמר לי שהוא חייב לדבר איתי וזה נורא דחוף, והוא שאל אם
אני רוצה שהוא יבוא לאסוף אותי וניסה לברנז' מסעדה).

אמרתי לו שאני מעדיפה לדבר באחד הבתים ולקצר את השיחה עד כמה שניתן.

הוא אמר שאני אקפוץ אליו ונדבר.

באותה שנייה הזמנתי מונית, אליו הביתה. איך שהייתי לבושה עם הנעליים הכל כמו שאני
בדרך אליו.

הייתי כל כך נסערת. התעניינתי כל כך לגבי השיחה הזו שהוא היה צריך לעשות איתי.
הגעתי.. דפקתי בדלת ואף אחד לא ענה..

פתחתי את הדלת והבית היה ריק. עליתי במדרגות לכיוון הקומה שלו, ולא ראיתי אותו..
התחלתי לקרוא לו רועיי? רוועי?

שמעתי את הקול שלו מכוון הקומה התחתונה. הוא בא.. חיבק אותי ונישק אותי..

לא יכלתי לעמוד בפיתוי! לראות אותו ולא לגעת בו? ולא לנשק אותו?

התשקנו, הלכנו לחדר שלו, היו שם 2 כוסות, בקבוק יין, נרות, ותמונה שלנו.

הוא ישב, אני עמדתי. הוא אמר לי בואי שבי.. ישבתי לידו הוא ליטף אותי ועלתה בי
צמרמורת. הוא אמר לי, לפני שאני נוסע, את תמיד היית האהבה שלי.

תמיד תהיי גם.

אמרתי לו נוסע לאן? הוא אמר לי אני יורד לאילת לעשות קצת כסף לפני הגיוס.

אמרתי לו רועי אל תיסע.. תישאר איתי כאן! אני לא יכולה להיות בלעדייך.

הוא אמר לי זה סגור.

ומה עם החברים שלי? שקבעתי איתם? אז הורדתי את הראש ואמרתי לו, ומה איתי?

באותה שנייה הוא נישק אותי, התנשקנו בלהט בדיוק כמו באותו יום האהבה, שנינו נשכבנו
על המיטה, ועשינו את מה שעשינו.



לקראת השעה 5 בערב ככה נסענו לאותו חוף ים.. שבילינו בו ביום האהבה, התחיל להחשיך..
שוב התנשקנו.

אכלנו במסעדה, שוב הכל היה מושלם. הגענו הביתה ככה בשלוש לפנות בוקר..

הלכנו ישר אליי. ישבנו אצלי עד חמש וחצי לפנות בוקר בערך.

ושוב חזרנו..



את ההמשך בפרק הבא!





ויש לי רק הערה אחת.. יש אנשים שכותבים כאן סיפורים, על בסיס שקרים!

אני כותבת את הכל מהלב.. והסיפורים שנכתבים כאן הם מתוך צורך אישי שלי.

הכל אמת!!!!!