אני הוא הזריחה והגלים

בל"ג בעומר אותו לילה אפחד לא הכיר אפחד החברות שלי והחברים שלו כולנו הינו באותו חוף אני וחברותי טיילנו לנו אותו לילה היה אז חם הינו אם בגדי ים (רק החזיות) והלכנו לנו לעבר המרינה פגשנו חבורת בנים שגם היו בקרבת מכום שבדיוק התכוונו להכנס למים חברותי מרוב השיגעון נכנסו גם התקרבתי לעבר המרינה וראיתי אותו הוא ישב לו לבד על איזה אבן מחקה בשקט לחבריו ראיתי אותו מסתכל עליי במבט מוזר כיאילו נפלתי מהירח התכרבתי והתישבתי לידו ... מרוב הבישנות הוא אפילו טיפה התרחק ואז ראיתי את חבריו צועקים לו " שמעון כנס כבר למים כיף פה " הוא לא ענה להם פשוט קם והלך עייניו העצובות התחילו לדמועה הוא הלך לו לעבר החוף כשרגליו החסופות נוגעות אט אט במים המלוחים של הים ראיתי אותו מתישב לו ליד סוכת המציל קיפלתי את מכנסי והלכתי במהירות אחריו שאלתי אותו "שמעון מה קרה לך " לא הבנתי איך ליבו יכול היה לכעוב עינייו העדינות כבשו אותי באותו הרגע הוא הסתכל עליי במבט עצוב וענה לי " לא קרה לי כלום את יכולה ללכת עכשיו" הסתובבתי והמשכתי ללכת הבנתי שהוא רוצה להיות ליבי עד שפתאום קול צרוד מדמעות אמר לי "ילדה בואי אני מצטער לא רציתי להיות כזה רע לי פשוט " סיבבתי את פנייי והתכרבתי ועיברו שוב שאלתי אותו "מה קרה לך ?" לא הבנתי איך לדבר כל כך יפה כועב הלב .. הוא ענה לי בצרידות כשכולו נחנק מדמעות "נמעס לי מהחיים האלה לא רוצה יותר לחיות כל החברים שלי שמחים מחייכים ובגלל ילדה אחת ליבי נשבר ואייני יכול לחייך יותר ".......
הסתכלתי עליו במבט עצוב עניתי לו "מה לעשות זוהיא דרך החיים אתה יודעה הכל כתוב למעלה " הוא שתק והתחיל לבכות שאלתי אותו אם הוא רוצה להירגע ולבוא איתי לסיבוב על חוף !!... ישבנו לנו באיזה פינה על חוף הים ודיברנו כל הלילה הסתכלנו על הזריחה והתחבקנו הגלים החמים נגעו בכפות רגלנו והבנתי שהוא זה האחד רציתי אותו בכל ליבי אבל ידעתי שהוא עדיין לא מוכן ואמרתי לעצמי אני יתן לו זמן כי הריי הזמן הוא התרופה הטובה ביותר נשרכבתי על החול והסתכלתי לשמיים שלאט לאט התחילו להיות בהירים יותר ויותר פתאום עיניי נעצמו ונרדמתי כשהתעוררתי ראיתי אותו יושן לידי כיאילו שומר עליי מסכנות ידעתי שהוא המלאך שלי נשקתי לו על ספתיו הוא עדיין ישן כשרציתי להביא לו את הנשיקה האחרונה נגעתי בספתיו עם ספתיי והוא פתח את עייניו כיאילו נבהל רציתי להרים את ראשי מעליו ולהגיד לו שאני מצטערת אבל הוא לא נתן לי והמשיך לנשק אותי הרגשתי אותו הוא נישק אם כל הרגש אהבתי אותו הודתי לאלוקים שאפילו שאני לא יודעת מה יהיה הסוף של הנשיקה ומה יגיד לי אחרייה הודתי לו על הרגע הזה אחרי הנשיקה לא דיברנו רק ישבנו וחייכנו אחד לשני עד שהוא דיבר "אני לא יודעה מה יש לי איתך " והסמיק עניתי לו "אני גם לא יודעת מה קורה לי בדקך כלל אני לא ככה אבל ...." והוא סתם את פי בנשיקה ואמר לי "אני אפילו לא יודעה איך קוראים לך ואני כבר מאוהב " קוראים לי טל" וחייכתי התנשקנו והתנשקו עד שחברותי מצאו אותי ואמרו לי שהגיעה הזמן לחזור הבית השארתי לו את המספר שלי ואמרתי לו שהוא מוזמן להתקשר ולבקר .................
אחרי שבועה בערך היה לי טלפון מוזר עניתי ואמרו לי "היה בובה זוכרת אותי " לא הבנתי מיזה שאלתי "מי זה " "זה שמעון מל"ג בעומר" הסמקתי נורא אמרתי לו "אהה ממצב יפיוף " ואז הוא אמר לי "תסתכלי לחלון" הסתכלתי והוא היה שם ירדתי במהרה לבחוץ וחיבקתי אותו מחוזקה כיאילו זה משהוא שאני מכירה כבר שנים הוא אמר לי "אני מאוהב בך" עניתי לו "גם אני מאוהבת בך " דיברנו על מה נעשה בנדון והחלטנו להתחיל קשר ומאז אנחנו כבר שלוש שנים ביחד אני הוא הזריחה והגלים !! הים הוא זה שהפגיש אותנו ואנחנו חוזרים לאותו מכום כל פעם מחדש