השיכוי עומד להיגמר

את המכתב הזה אני כותבת מהר,


לפני שהשיכוי יגמר,


קיבלתי ממך תגובה,


אמרת שהיא עלייך ויתרה,זה נכון?


עכשיו כשהשיכוי עומד להיגמר,אני רוצה שנעוף ביחד.


רחוק הכי רחוק שאפשר,


כדי שנשכח מכל העבר.


אז עכשיו אתה שלי?


עכשיו מותר לי להגיד שאותך אני אוהבת?


עכשיו אני יכולה לחשוב עליי?עלייך?עלינו?


כמה שאני שמחה שהסיוטים בלילה נגמרים.


כמה אני שמחה שעכשיו הכל יהפוך לחלומות ורודים.


המכתב עם הרגש ריגש אותי כל כך.


נזכרתי בכתב ידך,הן כל כך יפות.


נזכרתי בחיבוקך,הוא כל כך חם ואהוב.


נזכרת בך,במבט בעייניך,שמביט עליי ואומר לי עד כמה הוא אותי אוהב.


נזכרתי בשפתייך,בטעם המתוק,שנישקו אותי,ועשו לי רק טוב.


השיכוי עומד להגיע ואני רוצה שאתה עוד תופיע.


אני רוצה לראות אותך בפעם האחרונה,לדעת לפחות את התשובה.


לאהבה,לחיבוקים,לנשיקות,לימים שחיכיתי,ללילות שבכיתי,לך,לעיינך.


את התשובה הכי חשובה,התשובה לאהבה.


את התשובה לשאלה ששאלתי.


רוצה לטעום מהשיכוי?!ככה הוא ישפיע גם עלייך,ונוכל לעוף ביחד.


אתה רוצה?אתה אוהב אותי?


תכתוב לי תשובה,היא לא מספיקה.


תקנה לי את הירח,זה לא יספיק.


תגנוב בשבילי את העולם,זה לא יספיק.


אבל אם תביא לי נשיקה,קטנה,אבל אוהבת,אני יקבל,וזה יספק אותי.


אז תכתוב לי,תכתוב אם אתה רוצה שנעוף ביחד,אם אתה רוצה שאני יביא לך מהשיכוי שלי...


אהובי אני אוהבת אותך,אוהבת הכי בעולם...


שלך,באהבה ענקית שתמידתישאר לעד...אהובתך,אלמונית המתוקה!