נאמנה לך

ושוב אני מתהלכת בלילה שחור, רועדת מקור וחולמת על נסיך שיחמם אותי, ויגיש את חולצתו. כנראה שזה כבר לא יקרה. אותו לילה שמשרה עלי אווירה כל כך שחורה וסבוכה, אני מסתכלת השמימה ומנסה למצוא לי כוכב משלי שלכ יום אני אוכל להביט בו ולדעת שמישהו מחכה, לי! אבל הכוכבים פרושים למרחב, כאילו מתחבאים מאנשים כמוני, רוצים להיות חופשיים ולא סימנים של בן אדם אחד. וככה אתה. חופשי ומאושר בדרכך שלך. את גוויתי השארת פה זרוקה, אל הדרך, כמו עוד בנות נוספות שנשארו זרוקות ע"י נהאביהן. אבל אנחנו קמות לאט לאט, בתקווה שהכל יעבור. עד שאמצא את האחד שלי אני נאמנה לך. אהובתך לנצח