סיפור אהבה מרגש במיוחד! חלק א'

זה התחיל ביום שני 10.9.05...כמה ימים אחרי תחילת הלימודים..



התחלתי השנה כיתה ט' אני בת 15...



זה היה היום הראשון בסטודיו למחול שאני רוקדת בו כבר 8 שנים.



שמחתי לחזור שוב לרקוד אחרי חודשיים שלא ראיתי את החבר'ה מהקבוצה...

התגעגעתי לכווווולם בטירוף!..



נכנסתי לסטודיו חיבקתי ונישקתי את כולם...ואז המורה שלי דורון אמר "יאללה כולם, אני
יודע שהתגעגעתם אכל אין זמן...חייבים להתחיל לעבוד! יש הופעה עוד חודשיים!!"



כולם ישר השתתקו ועמדו במקומות...הוא הסביר לנו על הנושא של ההופעה ועל סיגנון
הריקוד...בכל הופעה אנחנו מתמקדים בסגנון אחר...

הפעם הוא החליט שזה יהיה ריקודי היפ-הופ, ברייק דאנס, סטריט וכל הריקודי רחוב
האלה...



לי אישית זה היה קצת מפחיד כי בחיים לא רקדתי היפ הופ או משהו כזה...אבל חפיף
אמרתי...נתגבר!..



חזרתי הביתה הייתי סחווווטה אחרי שעתיים של אימונים...

נכנסתי למקלחת...ואחרי זה הכנתי לי משהו לאכול...



ישבתי קצת עשיתי שיעורים ששכחתי להכין...ואז קפצתי למיטה היפה שלי!



בבוקר אמא שלי העירה אותי...התארגנתי...ואז ליאל החברה הכי הכי שלי באה
אליי...לקחנו את אחי הקטן דניאל לגן ואז חתכנו לבית ספר...



עברו עלינו שעות ארוכות של חפירותתתת בכל המקצועות הכי באאאאסה שיש!

ואז חזרתי הביתה...



גם היום היה לי שיעור ריקוד...לבשתי בגדי ריקוד וזזתי לסטודיו...

הגעתי טיפ טיפה באיחור אבל השתלבתי מהר עם כולם..



היה לי די קשה עם הצעדים של ההיפ הופ...אני פשוט ל-א קולטת את זה..

דורון אפילו העיר לי כמה פעמים "בר מה קרה??....תשתדלי יותר..את מסוגלת" וכל מיני
כאלהה...התאכזבתי מעצמי אני לא רגילה לא להצליח בריקוד...



בסוף השיעור אחרי שכולם הלכו והסטודיו היה ריק לגמרי החלטתי להישאר ולהתאמן עוד קצת
על צעדי הריקוד עד שאצליח אותם פרפקט... היה איזה צעד מסובך כמעט נפלתי חחחח מזל
שאף אחד לא ראה...



לפחות אני מקווה שאף אחד לא ראה כי אחרי כמה דק' נכנס לסטודיו...







ההמשך יבוא בימים הקרובים....

תגיבוו בבקשהה זה חשוובב....:)