הבלונדיני שלי..פרק ז':]

שהתעוררתי הייתי עוד מכורבלת בזרועותיו של בן..

הבושם שלו כבר נספג בעורי..

אהבתי להיות איתו...

כמו פעם..

אחחחחח באמת כמו פעם...

קמתי ממנו ושמתי עליי חולצה ענקית ומכנס שהיו עליי לפני שתום הגיע..

אני עדיין לא מאמינה שהוא עשה לי את זה...

הוא כמעט אנס אותי...

אני פשוט לא מאמינה...

עדיין בשוק..

עדיין כל גופי כואב לי...



התקרבתי אל בן וכיסיתי אותו..

הסתכלתי עליו והתקרבתי יותר ויותר...

לנסות להריח את הריח המשכר שלו..

האהוב.. המוכר..

רק עוד פעם אחת....

נשקתי לו על הלחי..

התרחקתי....

והתקרבתי שוב...

הפעם נתתי לו נשיקה על הפה...

קצרה...

מתגעגעת...



הלכתי למטבח וחזרתי עם כוס קולה..

והוא כבר היה ער..

יושב על הספה ומסתכל עליי...

"קמת כבר??" הוא שאל..

"כן.. אני רואה שגם אתה קמת..."

"כן..."



נוצרה בינינו שתיקה מביכה...



"אזזז איך...."

"אתה רוצה....."

דיברנו שנינו ביחד...

אף פעם לא אהבנו שתיקות....

"תתחילי את..."

"לא, זה בסדר.. תתחיל אתה..."

"אוקיי... איך את מרגישה??"

"יותר טוב.. תודה לך..."

"על מה תודה??"

"על זה שהיית פה לידי...."

"אהה בקטנה..."

"חחח זה ממש לא בקטנה..."

חייכתי...

"רק בשביל לראות את זה זה היה שווה..."

בן קם מהספה מתקרב לעברי...

"לראות את מה?"

"לראות את החיוך שלך..."

הוא התיישב לידי... לקח את ידי בידו..

"אמממ אתה רוצה לשתות??" שחררתי את היד שלי וקמתי מהספה..

"לא.. תודה.." אמר והתקרב אליי שוב...

התרחקתי כמה שאני יכולה ממנו.. כדי לא לעשות שטויות..

לא לבגוד בערן..שחבר שלי כבר חצי שנה...

נתקעתי בקיר...

אין יותר לאן להתרחק...

בן העביר את ידו על פניי.. מלטף...

"כל כך התגעגעתי אלייך... לילות שלמים הייתי חושב מה את עושה.. ועם מי.... היה קשה
לי לקלוט ולהבין שזה לא איתי..."

"המון דברים השתנו בן... אני עם ערן עכשיו... בבקשה אל...."

"שששש אל תדברי על ערן ברגע כזה... הוא לא קשור אלינו..."

הוא לא הספיק להתקרב עד שכבר לא נשאר עוד מקום...

תכף שפתיי נוגעות בשפתיו...

"אבל בן..." אמרתי מרגישה שכשאני מדברת השפתיים שלו נפגשות אחת עם השנייה..

"ערן הוא חלק ממני... הוא איתי כבר חצי שנה.... אתה עזבת אותי... פגעת בי.. הכאבת
לי.. ביקשת ממני לשכוח..."

"ושכחת??" הוא שאל..

"לא... אבל אני שוכחת.. יש לי את הבנאדם הכיי הכיי מקסים לצידי..."

"הוא היה שם שלא הייתי..." בן סיבב את ראשו הצידה..

"בן.. תקשיב לי..."

"לאא.. דיי... תקשיבי לי את!! אני לא מוכן לאבד אותך!! לא הפעם!!!"

"כבר איבדת בן... כבר איבדת..." אמרתי...

'איפה איבדדד??? אני פה לנצחח!!' צרחתי מבפנים מקווה שהוא שומע...

"דניאל תקשיבי..אני לא רוצה לריב איתך.. לפחות בואי נישאר ידידים...."

"בסדר.. אין בעיה... אבל בוא נתחיל מזה..." אמרתי והרחקתי אותו ממני...

"כלל מספר 1!! -אמרתי- יש לי חבר.. שיהיה ברור שאני ל-א בוגדת בו!!" אמרתי
וחייכתי..

"אין בעיה המפקדת!!" הוא אמר והצדיע...

חייכנו אחד לשני..

"אני חייב לזוז.." הוא אמר פתאום..

"אוקיי..." אמרתי וליוויתי אותו אל הדלת...

"אז... ביי...." הוא אמר...

בייי..." אמרתי..

הוא הסתובב והחל לרדת במדרגות...

"בן!!" קראתי אחריו...

"מה?" הוא הסתובב אליי...

"תודה..." אמרתי ונשקתי ללחי שלו...

"אין על מה..." הוא ענה..



בן הסתובב ויצא מן הבניין...

ואני נשארתי עומדת.. מסתכלת...

מסתובבת ונכנסת הביתה...

שואפת אליי את הבושם שעוד נשאר עליי...

הבושם של ידיד שלי..

של אהבת חיי...

אהבה אסורה....

כשבן יצא קורל צלצלה אליי...

אמרה שהיא צריכה לדבר איתי דחווף עכשיו ושהיא לא יכולה יותר...

"לא יכולה עם מה?" שאלתי אותה בטלפון...

"לא יכולה לחיות ככה.. אני לא רגילה לזה.. לא ככה...." היא ענתה לי..

"מה?? קורל מאמי מה קורה?? אני לא מבינה כלום..."

"את תביני.. את תצליחי להבין...."

"את מהההה??" אני חושבת שצעקתי..

"את אוהבת אותי נכון?? אנחנו אחיות.. חברות..."

"נכוון.. אבל מה כולם נזכרו לשאול אותי את זה היום??"

"למה? מי עוד שאל.?"

"ערן...." עניתי..

"מהה...? ה...וא...די..ב..ר...איתך???" היא התחילה לגמגם..

"כן.. הוא היה אצלי לפני בערך שעתיים..."

"אההה.. ו..הוא אמר לך משהו??"

"הוא אמר לי הרבה דברים... את יודעת אנחנו לא שותקים שאנחנו נפגשים... חחח.."

"לא... אני מתכוונת אם הוא אמר לך משהו.. אחר....." קורל ענתה מנסה לחפש מילים..

"איך אחר?" שאלתי מנסה להבין רמזים..

"לא משנה... אז קבענו??"

"אממ כן.. קבענו!!!"

"אז סבבה... בייי יפה שלי!!"

"ביי קורלוש שלי!!"

קבענו.. קבענו להיפגש בבית קפה בקניון בעיר שלנו.. בדיוק ב-8..



ב-6 וחצי נכנסתי להתקלח...

נזכרת בבן...

הידיד שלי....

עדיין ר=ק ידיד...

קירצפתי את גופי בתחליב רחצה בניחוח פסיפלורה..

בנסיון למחוק ממני את הריח שאני כל כך רוצה לא להריח שוב..

או בעצם כל כך משתוקקת להריח...

אבל אסווור!!!

'אני עם ערןן!!!!' אמרתי לעצמי וחייכתי..

כן.. פעם ראשונה שאני מצליחה להחליט משהו...



כשיצאתי מהמקלחת היה כבר 7 ורבע...

עליתי למעלה..

מורחת עליי קרם גוף..

שמה עליי דאודורנט....

תחתונים וחזייה..

וניגשת לארון מעיפה מבט חטוף במראה..

מוציאה ג'ינס וחולצת מעטפה ארוכה שתמיד החמיאה לגוף שלי...

נעליים..

שמה קצת קרם לחות על השיער...

נותנת לתלתלים שלי לגלוש על כתפיי...

קצת ליפגלוס..

ואני מוכנה...

אני יורדת למטה במדרגות בעודי שולחת לאמא שלי הודעה בפלאפון:

"אמא הלכתי לקניון עם קורל.. הבית מסודר ואני לא יחזור מאוחר.. מבטיחה.."



הכנסתי את הפלאפון לכיס ולקחתי שטר של 50 שקל שהיה מונח על השידה של אמא...

רק אני יודעת איפה היא שמה כסף...



מפתחות..

ויצאתי מהבית לכיוון האוטובוס..

חיכיתי בתחנה כמה דקות עד שהאוטובוס הגיע...

עליתי עליו ונסעתי לגרנד קניון..



הפעם בנסיעה חשבתי על ערן...

עד כמה טוב לי איתו...

האם טוב לו איתי.?

הלוואי שכן...

אני לא יוותר עליו... אף פעם!!