לסדאם וליאסין כתבתי, עכשיו גם לך רנטיסי, ומי הבא בתור? ;-) / סילבסטר החתול.

אחרי סאדם וכמובן יאסין המסורס,

הגיע הזמן לכתוב על רנטיסי המאופס,

אמנם לא מאופס כמו יאסין לרסיסים,

אבל זהו, חייך בקבר מעכשיו נתפסים.

זהו, נגמר ותם לו סיפור רנטיסי:

ביקשתי: "ישראל, טילים עליו תטיסי!"

והנה, המשאלה של החודש האחרון התגשמה,

ואתה, אוי מסכן שלי, נשארת בלי נשמה.

לא שהייתה לך וזה מה שהכי עצוב,

העיקר שהתאדתה מהעולם וזה מה שחשוב!

היה יפה איך ששמעתי: רנטיסי מהאוויר פשוט חוסל,

אוי רנטיסי, זה פשוט נדירררררר עד כמה שאתה אומלל.

רק כשהתמנית לתפקיד היורש,

אמרת שתילחם בנו ממש כמו באש,

אמרת שלא אכפת לך למות מאפאצ'י, העיקר להילחם,

על מה נלחמת מאמי? על הזכות להתקיים?

חחחחחח, היה ברור שכך זה ייגמר,

נותנים לערבי להנהיג? זה דבר פשוט מפגר!

זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת וממנה לא לאכול,

ואתה חשבת שאתה המלך של הערבים ושאתה הכל יכול,

אז נשמה (חחחח, עכשיו באמת נשמה!!), חוסלת, זה נגמר,

לא שפחדתי ממך ואם פחדתי אז זה היה קצת אבל עבר,

ליאסין אני אתגעגע לקול המסורס ואליך קצת פחות,

אבל אני אתגעגע לכל מה שהבטחת, לכל ההבטחות.

אני רוצה שתהיה המלאך שלי ותבטיח לי עולם עם שלום,

אבל מתוק שלי, שאתה תהיה המלאך שלי? תמשיך לחלום.

אוקיי, אני אתן לך לנוח על משכבך בהנאה, תירקב בקבר!,

ממני, אל תגיד שלא כתבתי לך שיר מהלב!, החתול סילבסטר.