💌 מכתבי אהבה

למה זה חזר?!?!?!

מור

19/04/2005

👁️ 1,020 צפיות

💬 3 תגובות

אני שוב שואלת את השאלה האינסופית שאין תשובה עליה, למה אנייייייייייי?!

לפני שנה קרה מקרה, מקרה ששינה אותי, שאני לא אשכח!!

מקרה שאתה, גרמת לי לשכוח, החזרת אותי להיות המאושרת, המחייכת, האוהבת, אבל אתמול חזרתי להיות הפגועה, הנואשת, הכואבת, זאת שיש לה צלקת כל כך גדולה בנשמה שבחיים לא תיעלם לה!!

מהפרידה רק נפגעתי אני מודה וגם אתה נפגעת... זה הגיע לי אני יודעת... אבל לא הגיע לי שתחזיר אותי לבור שהוצאת אותי ממנו!!

אני לבדדדדדדדד!! אני לא יצליח לעלות לבד...

נפרדנו נכון, באשמתי, אבל לפחות אני יודעת שהכל קרה בגלל המקרה, יום יבוא ותדע אותו ותבין הכל כנראה.

אבל שתבין אני יהיה שם שקועה... אתמול נפלתי כל כך חזק ואין אף אחד שיעזור לי!!

יודע למה?! כי אני לבדדדדד!! אף אחד לא יודע כלום!! ואתה לא מתאר לעצמך מה זה לסחוב את זה לבד!!

נכון טעיתי והמון... אבל תבין החיים שינו אותי מקצה לקצה, אנשים פגעו בי יותר מדי, הרסו אותי, הכאיבו לי, השאירו בי צלקות לכל החיים!!!

וגם כשהיינו ביחד זכרתי אבל פחות...

כבר חצי שנה לא שאלתי את עצמי לפני השינה את השאלה האינסופית שלי: למה אניייייייי?!

ואתמול היא חזרה ואיתה הבכי, הדיכאון, הכאב, הצלקות, הבדידות!!

כי אין לי עם מי לדבר על זה, אני מעמידה פנים עם אנשים... העמדתי במשך חצי שנה לפני שהכרנו, עשיתי כאילו הכל בסדר, אבל אנשים הרגישו קצת, אבל ליד כולם הייתי השמחה אבל עם עצמי הייתי הפגועה הכואבת!!

לפעמים נשברתי איציק... נשבעתי לפני שנה שאני ינקום יום אחד!!

שזה לא ישאר ככה, אני בת 17 אבל אני עדיין ילדה, כן ילדה, אבל ילדה שהרסו לה את החיים!!

וכשהתאהבתי בך החיים שלי השתנו רק לא שמתי לב שאני השתנתי, ושבעקבות המקרה ההוא, עשיתי שטויות, שטויות שהפרידו אותנו...

נשאר לי רק לקוות שיום אחד תבין ותסלח לי באמת...

וכמובן שיום אחד אני יחזור להיות מור המאושרת, השמחה, האוהבת, המחייכת...

לא בטוח שאני אצא מהבור כי הוא כמו בור ללא תחתית שאת ממשיכה ליפול וליפול ללא סוף של כאב וייסורים...

אז סליחההה...

ואהבתי אותך באמת שאהבתי...

ביי איציק...

לתמיד לא?

💬 תגובות (3)

karnitush 2005-04-20 16:27:34

מאמי לא רק נפשית אני יכולה להיות פה תמידדד...מתי שרק תרצי..232377829 כנסי אליי, קרן.

אנונימי 2005-04-20 13:54:22

קרן המון המון המון המון תודה על התמיכה!!
זה נכון אני צריכה לתפוס אבן ולעלות למעלה, אבל אני לא מצליחה!! באמת שניסיתי מיום שני בלילה, אבל רק הזכרונות מציפים ומשקיעים אותי למטה...
איציק היה הבנאדם שעזר לי, עכשיו אני השתנתי בחזרה ללפני שנה, אני מפחדת מאנשים, לא סומכת עליהם, זה המצב הכי גרוע שקיים...
אני מקווה שאף אחד לא יחווה את זה גם... אני יודעת שאני חייבת לעלות למעלה אבל אין לי שום דרך... ותודה שאת איתי נפשית!!!!
זה באמת עזר לי!!
תודה שוב קרן... שלך מור...

karnitush 2005-04-20 04:57:44

יואו מאמי קראתי את המכתב ונשארתי בהלם...את עוד צעירה, יש לך כל כך הרבה מה ללמוד ולהבין ולנסות ולהתנסות...כל כך הרבה דברים שלא ראית וכל כך המון דברים שעוד תראי ב''ה.את חייבת לשמור על כוחות, אני לא יודעת מה קרה, מה קרה עם איציק, מה קרה שפגעו בך לפניו, אבל אם את אומרת ככה אז משהו אומר לי שזה היה יותר קשה ממה שנוכל לתאר, מורי אלו החיים, אסור לנו לתת לחיים להפיל אותנו, אנחנו שורדים הכל את רואה לפעמים אנחנו למטה לפעמים למעלה אפילו אם זה נמשך תקופות של שנים, אסור לך לאבד את עצמך בבור הזה, תתפסי באבן ותעצרי את הנפילה ותתחילי לעלות למעלה, תתחילי לחשוב קדימה, תתחילי לחשוב איך את מתחילה להתקדם צעד צעד וחוזרת להיות מאושרת אפילו אם את לבד ואין איתך מישהו, אני איתך, תאמיני לי שאני איתך, אולי לא גופנית אני יודעת מה, אבל נפשית תאמיני לי שאני כאן ומוכנה לחזק אותך מתי שרק תרגישי שאת נופלת שוב.מור אין הרבה ברירות בחיים אבל ברגע שיש נצלי אותן טוב טוב, ועכשיו את יכולה לקחת את עצמך בידיים ולעלות, תעשי את זהה..תפסי באבן, ותזכרי אל תתני לאף אחד בעולם להביס אותך, תמיד תהיי בלתי מנוצחת.. ואל תפסיקי לחייך מאמי..שלך תמידדד קרן.

למה זה חזר?!?!?!

💬 תגובות (3)

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה

שכחת סיסמא?