זכור

השלכתי את המכתב שהתכוונתי לשלוח לך יחד עם חוסר ההבנה שהייתי שרויה בו. ברברתי שם על תקופה שנגמרה,משהו על להמשיך הלאה,השלמה ורגש שאבד. כשרושמת את המילים הרגשתי שקרנית,מרמה עצמי ואותך. לא רוצה לשקר יותר,רוצה אמת ורק אמת,אפילו אם כואבת. אז ישבתי לכמה רגעים,שתקתי,נזכרתי,הרהרתי,מכריחה את עצמי להודות. להודות כי לא רוצה שהתקופה שלך תגמר,להודות שאף פעם לא שכחתי או אשכח אותך,להודות שאוהבת אותך,אהבת אמת,אהבה עמוקה המבוססת על הכרות מלאת פרטים,אהבה לה כולם מייחלים,אחת חסרת ציפיות רדודות,חסרת פחדים,מלאת ביטחון וכנות. אהבה ללא תנאים.
 
ההכחשה עשתה לי רק רע,הכאיבה לי בדרכים שלעולם לא תבין. התייאשתי מהריקנות שאפפה אותי אפילו בזרועות אחר. מסירת תחושות,חסרות ההגנה,שלי תביא איתה רק טוב,כך לפחות אני מקווה. אומרים שהשלב הראשון בגמילה הוא ההכרה כי קיים משהו בתוכי שיש להיגמל ממנו,להחלים מהפצע שהותיר מאחוריו. השלב בו אאלץ לשכוח את החבר הכי טוב שלי,את אחד האנשים היקרים לי בעולם,את נפשי התאומה,יהיה השלב הקשה ביותר,הבלתי אפשרי. תחזיק יחד איתי אצבעות.



הנני מצטערת על דברים רבים הקשורים בך,לא אכחיש. מצטערת על שחיכיתי,שלא אמרתי את שהרגשתי ועל שהייתי חסרת ביטחון, אך ישנם דברים רבים אחרים עליהם לא אצטער לעולם - על שהכרתי אותך,על שאהבתי אותך והכנסתי אותך לתוך תוכי. על אלו ונוספים לא מצטערת,רק מודה על האפשרות להיות חלק ממך ושהיית חלק ממני.

זוכר שדיברנו באחד הלילות ושאלת אם הייתי מסכימה לברוח ולהתחתן? לא חשבתי אז לרגע כי אני לא זו שתעמוד איתך תחת החופה,בנוכחות הקרובים,עם דמעות של אושר על חיים חדשים ומספקים. לעולם לא דמיינתי את הרגע בו אצא מחייך. דמעות מציפות אותי גם עכשיו,לצערי הן לא מאושר. אני עושה הפסקה בין שורה לשורה ונזכרת במה שרציתי בשבילי,בחיוך המרוח כשדיברתי איתך או עלייך,בכעסים ובשנאה הרגעית ולא רוצה לסיים את הכתיבה,יודעת שהאות האחרונה,במילה האחרונה פירושה סוף,הפעם לא אחד פתוח כמו ברומאנים הזולים,אלא סגור בטבעת נישואין שלא מיועדת לי.
אין בכוחי לשנות דבר כעת,ידיי כבולות. אני יכולה רק לבקש כי תבטיח לעולם לא לשכוח,תמיד להתגעגע ולהתשתדל לקיים לפחות כמוני.


נשיקת פרידה לעולם לא זכיתי להעניק לך, רוצה אני להניח אחת על שפתייך, בניסיון לחושך קרוב אליי. ניסיון אחרון דמיוני ומציאותי גם יחד.


קראתי לפני מספר ימים "זכרון" שהתקשר מיידית אליך,אחד שאולי יסיים את מה שלעולם לא התחיל, באופן סמלי,אחד שיבהיר את שאני מרגישה וארגיש לעד: "שנים מחלישות את הגוף,מרחקים ממיסים את הלב. בעומק היער האפריקאי נשמעת ההבטחה i will always love you כמו משהו שיכול אי פעם לקרות באמת"



זכור כי אוהבת.