שמור לנצח...

היא אהבה אותו. הוא לא ידע את זה אבל עמוק בלב היא רצתה אותו.

לא משנה שהוא מעיר אחרת. היא אהבה אותו, מהרגע הראשון שהם דיברו, היא התאהבה בו.
הוא בטוח שהיא רואה אותו כידיד, הוא לא יודע לגבי רגשותיה האמיתיים. אבל הוא שיחק
איתה משחקים. הוא אמר לה שהוא רוצה להיפגש איתה, והיא פיתחה ציפיות לגביו. הוא לא
הבין עד כמה היא נפגעה. הוא היה חבר של החברה הכי טובה שלה, וגם בחברה הזאת הוא
פגע. והיא-אורטל לא עמדה בזה. היא בכתה לילות שלמים. אבל כשהיא דיברה איתו היא היתה
אדישה, היא לא הראתה לו מה היא חושבת עליו. היא עזרה לו כשהוא נפרד מחברה שלו. כולם
התייחסו אליו כמו אל זבל והיא היחידה שנשארה איתו. היא עוד לא בטוחה אם הוא מעריך
את זה מספיק, היא עוד לא יודעת אם הוא יודע על אהבתה אליו. מה שהיא כן יודעת שהאהבה
שלה אליו גדלה כל פעם יותר ויותר. לא משנה כמה היא רמזה לו, זה לא עזר. לא משנה כמה
שהיא נתנה לו את היחס המועדף הוא לא הבין. "אני אוהב אותך" הוא כל הזמן אמר, והיא
קיבלה את זה. אבל אז זה כאב לה, אז הוא הוסיף "כידידה" וכאן היא התפרקה, כאן היא
קיבלה את האגרוף, כאן היא הרגישה מה זה כשלא מחזירים לך אהבה.

אז מה אם הוא מעיר אחרת, זה עדיין אפשרי שהם יהיו חברים. זה מה שהיא חשבה כל הזמן.
היא לא הפסיקה לדבר עליו, לחשוב עליו וכל מה שאי פעם רצתה לשמוע "אני אוהב אותך
אהבת אמת. אני רוצה להיות איתך כל החיים שלי"

אבל מילים אלה אף פעם לא יצאו מפיו. "אני כל הזמן מדמיין אותי ואותך מתחבקים. אני
אוהב רק אותך אורטל תביני את זה." לעולם היא לא תשמע אותו אומר את זה. גם בחלומות
שלה זה אף פעם לא קורה אז למה שבמציאות זה יקרה? זאת בקשה מוגזמת מידי? היא רוצה
לשמוע אותו אומר את המילים האלה והיא תהיה הבן אדם הכי מאושר עלי אדמות.

כשהיא שומעת את הקול שלו היא נמסה, כשהיא שומעת את הצחוק שלו כולה צמרמורות. אז למה
אלוהים? למה אתה לא נותן לאנשים את מה שהם רוצים? אתה לוקח מהם את הדבר היחיד שמביא
אושר. אבל אתה אף פעם לא נותן. האם זה אומר שלא צריך להאמין בך יותר?

היא ניסתה לנתק איתו את הקשר, היא לא נתנה לו את הסיבה האמיתית אבל הוא לא הקשיב.
הוא אמר שהוא לא יכול בלעדיה, הוא אמר שהוא רוצה למות כי החיים שלו לא שווים
בלעדיה. הוא חשב שזה בגלל שתי בנות, הוא לא ידע שזה בגלל שהיא מפחדת להיפגע עוד
יותר. הוא לא ידע שזה בגלל שהוא לא מחזיר לה את האהבה שהיא נותנת לו. אבל יום אחד
היא הבינה, אם הוא לא אוהב אותה היא תחפש אהבה במקום אחר. היא חיפשה ולא מצאה. היא
התייאשה וחזרה אליו. כעת האהבה שלה גדלה בכל רגע, וכך גם האכזבה. והוא עדיין לא
יודע מה היא מרגישה, והוא גם לא ידע. כי ההרגשה שלה תהיה שמורה בפנים. 'אני אוהבת
אותך' לא יצא ממנה. היא תפגע יותר ממנו. היא תמשיך לאהוב אותו בתקווה שהוא ידע,
בתקווה שהוא יבין. עד אז היא תשמור את זה לעצמה לעולמי עד, כי מה שלא יודעים לא
פוגע.