הרסתי..

לא, אין לנו את מה שחשבתי שיהיה לנו..

אהבה אושר וכל הדברים שגרמו לי לשמוח ואינם עוד.

אני לא מאשימה אותך,כי אתה רצית ואולי עוד רוצה?

אבל אני הרסתי הכל.

בכל פעם שמשהו לא מצליח לי,או שקשה לי,אני חושבת אלייך ואז פתאום הכל מסתדר.

זה רק מסביר את הקשר הנפשי שלי אלייך.

מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שזהו מצאתי את האחד,

גם אתה חשבת כך.

אבל אני כרגיל הצלחתי להרוס משהו נפלא כל כך.

שהיה עוזר לי לעבור את חיי.

אתה בליבי כל היום וכל דבר מזכיר לי אותך.

אתה האהבה שלי ממבט ראשון, זה מה שתפס אותנו.

אבל האהבה החזקה שלנו לא החזיקה מעמד.

אני לא יודעת למה סירבתי? למה הרסתי?

אולי בגלל החברה שכרגיל גורמת למשברים בגיל הנעורים.

אבל אני לא מצליחה למצוא תרוצים לטעות הגדולה שעשיתי הטעות הגדולה של חיי..