📚 סיפורי אהבה
התרדמת שלאחר התאונה °•»פרק 7«•°
👁️
847 צפיות
💬
4 תגובות
כל ה-3 חודשים האלה היו הכי קסומים בחיי כ"כ הרבה אהבה.. אהבה תמימה כזוו
שמרגישים שאף אחד לא יצליח להרוס..
אבל מה לעשות שתמידדד יש משהו שמפריע...
========================================
המכשול שלנו עמד ממש בפתח...
אלו היו שרון והדס שפשוט החליטו שהם לא נותנים לנו להיות מאושרים :[
פתאום בכל השכבה רצו תמונות שבהם מופיעה אני ושרון במיטהההה..
ואני אפ'עם לא שכבתי איתו... אני עדיין בתולה... נשבעתי ליניב שהתמונות האלה לא
אמיתיות... שהוא חייב להאמין לי...
אבל המשפט היחיד שהוא אמר לי עם דמעות בעיניים היה.. >>
"תמונה אומרת יותר מ-1000 מילים"
הרגשתי את הרסיסים של הלב שלי נשברים...
החבר שלייי זה שביליתי איתו את ה-3 חודשים הכי יפים בחיימשלי פשוט לא מאמין לי..
נכנסתי לדיכאון לא הלכתי לבצפר, הדרדרתי בלימודים, לא אכלתי כלום, לא נפגשתי עם
אפ'חד, אחי והוריי דאגו לי מאוד ולא ידעו מה לעשות איתי...
כל הזמן הייתי סגורה בחדר ורק בוכה ובוכה... :[
זה היה עוד יום מאותם ימים שאני שומעת דיכאון, מקריבה את התמונה שלי ושל יניב ללבי
ומסתכלת על התקרה המכוסת כוכבים שלי..
שמעתי דפיקה בדלת... לא עניתי.. כאילו אני סגורה בתוך עצמי ולא רואה אפ'חד..
אמא נכנסה עם אישה שאני לא מכירה הסתכלתי עליהם וקמתי מצורת שכיבה לצורת ישיבה...
אמא אמרה לי "יסמיני ילדה שלי... זאת אורלי ביטון.. היא, היא הפסיכלוגית שלך"
קפצתי מהמיטה בצרחההה "מההה?!?!"
אורלי די נבהלה מהצרחה שלי..... והסתכלה עליי נבוכה...
הסתכלתי עליה ואמרתי "סליחה זה לא אישי... פשוט עושים ממני משוגעת.. ואני ל=א=א=א"
אורלי אמרה לי "יסמין חמודה... יש לנו הרבה זמן לדבר... ואפ'חד לא אמר שאת משוגעת
מתוקה"
הסתכלתי עליה ופתאום קלטתי כמה שהיא צעירה ואמרתי לה "סורי על השאלה בת כמה את?!"
אמא עשתה לי פרצוף =/
אורלי ענתה לי "26 חמודה"
אמא אמרה "טוב אני יביא לכם לשתות ומשהו לנשנש בינתיים תכירו"...
סידרתי את השמיכה ואמרתי לה לה שתרגיש כמו בבית אחרי הכל תמיד הייתי ילדה מנומסת =]
אמא נכנסה הביאה לנו שתייה וחטיפים... והשאירה אותנו לבד....
התחברתי אליה די מהר היא עדיין עם מוח כמו של הצעירים והבינה מה עובר עליי וממש
עזרה לי להבין שבגלל בן אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בדיכאון..
אחרי חודש של מפגשים יצאתי מהדיכאון ואורלי מלבד הפסיכולגית שלי הפכה להיות כמו
אחות גדולה... הייתי יוצאת איתה לקנות בגדים, לאכול במסעדות, היא הייתה עושה אצלנו
קידוש בשישי ואני אצלה :]
התרחקתי מאלמוג ואורטל החברות הכי טובות שלי... כי הרגשתי שהן פשוט לא מבינות
אותי... כל אחת מהן הייתה שקועה בחברים שלהם... אורטל עם אחי, אלמוג עם עודד...
הרגשתי מין לא שייכת לחבורה... גם יניב היה יוצא איתם ככה שבכלל לא תיכננתי לצאת
איתם..
אורלי הכירה לי את אח שלה הקטן עומר הוא תלמיד י"ב... והוא היה חתיךךך
ברור שהוא לא גרם לי לשכוח את יניב אבל בתור ידיד הוא היה פשוט מושלם...
אנחנו בנינו ידענווו שאנחנו רק ידידים כי הם גם עבר פרידה די קשה מחברה שלו
לשעבר.... והפצעים עדיין פתוחים כמו אצלי פשוט ראינו אחד בשני ידידי נפש.!!
יום אחד אני ועומר יצאנו לקניון לאכול גלידה פיצוץ עם העוגיות האלה בפנים יאמיייי
:P
ישבנו למעלה במקדונלס פתאום עלו למעלה...>>
אחי כפיר+אורטל, אלמוג+עודד, יניב+הדססס תורג'מןןןן...
הייתי בשוקק לא האמנתי שהוא מסתובב איתההה עם זאת שהפרידה בנינוווו
ולא האמנתי שאחי ושתי החברות הכי טובות שלי יוצאים עם מי שהרסה לי את החיים... ממש
הפגנת דאגה מצידם.. =/
אורטל ואלמוג ראו אותי הראשונות ואחריהן כולם... הן ואחי כפיר בא ולהגיד לי
שלום.... אלמוג באה להביא לי נשיקה וחיבוק ופשוט דחיתי אותה..
אמרתי לה "אל תקרבי אליי.. לכו שבו עם יניב והדססס"
אלמוג, אורטל וכפיר היו בשוק מהתגובה שלי... ואורטל אמרה לי "יא מאמי מה יש לך?!
כמו שאת מסקמת את החיימשך גם הוא..."
אמרתי לה "אורטל תעשי לי טובה ועופו מפה טובב?! אני לא יכולה לראותכןןןן חברות הכי
טובות שלי עלקקק.... כמו שאמורים שמרו אותי מחבריי מאוייבי אשמר בעצמייי... אללה
עופוו מפההה"
כפרי ניגש אליי ואמר לי "אחותי מה יש לך?!" התקרב להביא לי חיבוק..
דפקתי צרחה של החיימשלי "כפיררר זדייין מפה טובבב..?! ממך הכי פחות הייתי מצפההה
בשר מבשרייייי אמאלההה עוףףף מפההה... ותשכח שאנחנו גרים באותו ביתתת"
הוא היה בשוק.... עומר קם מהכיסא שלו אחרי שהוא שתק..
ואמר "כפיר, בנות אולי תלכו תראו היא במצב לא טוב... אני אדבר איתה... עדיף
שתלכו.."
הם הסתכלו עליי ועל עומר בחוסר אונים וחזרו למקום שלהם...
ירדו לי דמעות ואמרתי לעומר "מאמי בקשה בוא נילך פה אני מרגישה שאני עומדת לבכות
אני לא רוצה להישבר לידם..." כבר ממש היינו על המדרגות ושמעתי את הדס מתווכחת עם
אורטל ואלמוג.. שמעתי שהיא מקללת אותי ואחי צועק עליהה...
המשכתי אמרתי לעצמי שאני לא אתייחס אליה...
כבר יצאנו מהקניון עומר החזיק לי את היד כי בכיתי בלי סוף... פתאום הדס צעקה לי
מאחורה "י'זונההה לאןן את בורחת בואי תעמדי מולייי.. נראה אם יהיה לך אומץ להרביץ
לי שוב!!!"
הסתובבתי אליה והמשכתי לא היה לי כוח לריב איתה כי ידעתי שאני אפוצץ אותה...
והיא צעקה לי שוב ושוב ושוב ושוב לא נכנעת לא מרחמת על גורלההה...!!
הסתובבתי וצעקתי לה "את יודעת מה?! בואיייי לפההה אם יש לך אומץ בואייי"
היא התקרבה אליי אני רואה שכולם מנסים לעצור אותה אבל היא ממשיכה... רצתה להראות את
עצמה ליד יניב זה היה כ"כ ברור... עומר ניסה לעצור אותי אבל לא הצליח...
היא כבר הייתה לידי משכתי לה סשיער שרטתי לה את הפנים הבאתי לה כאפות בעיטות כל מה
שאתם לא רוצים...!!
אני גם חטפתי מכות... וגם לי ירד דם מהנים בגלל השריטות... אבל אני יצאתי בזול
לעומתה... כולם ניסו להפריד בנינו אבל אני והדס הרבצנו לכל מי שהתערב...
דחפתי אותה והיא אותה.. כמו שאמרתי גמ'ני לא יצאתי בזול..
אבל פתאום הדס דחפה אותי ממש חזקקקק..
עפתי לכביש ובדיוק עבר ג'יפ.... יניב קפץ בשביל להגן עליי בגוף שלו...
המכונית פגעה בשנינו......................
חכו לפרק הבאאא
•°ƒU¢KiN` §pe¢iaL•°
שמרגישים שאף אחד לא יצליח להרוס..
אבל מה לעשות שתמידדד יש משהו שמפריע...
========================================
המכשול שלנו עמד ממש בפתח...
אלו היו שרון והדס שפשוט החליטו שהם לא נותנים לנו להיות מאושרים :[
פתאום בכל השכבה רצו תמונות שבהם מופיעה אני ושרון במיטהההה..
ואני אפ'עם לא שכבתי איתו... אני עדיין בתולה... נשבעתי ליניב שהתמונות האלה לא
אמיתיות... שהוא חייב להאמין לי...
אבל המשפט היחיד שהוא אמר לי עם דמעות בעיניים היה.. >>
"תמונה אומרת יותר מ-1000 מילים"
הרגשתי את הרסיסים של הלב שלי נשברים...
החבר שלייי זה שביליתי איתו את ה-3 חודשים הכי יפים בחיימשלי פשוט לא מאמין לי..
נכנסתי לדיכאון לא הלכתי לבצפר, הדרדרתי בלימודים, לא אכלתי כלום, לא נפגשתי עם
אפ'חד, אחי והוריי דאגו לי מאוד ולא ידעו מה לעשות איתי...
כל הזמן הייתי סגורה בחדר ורק בוכה ובוכה... :[
זה היה עוד יום מאותם ימים שאני שומעת דיכאון, מקריבה את התמונה שלי ושל יניב ללבי
ומסתכלת על התקרה המכוסת כוכבים שלי..
שמעתי דפיקה בדלת... לא עניתי.. כאילו אני סגורה בתוך עצמי ולא רואה אפ'חד..
אמא נכנסה עם אישה שאני לא מכירה הסתכלתי עליהם וקמתי מצורת שכיבה לצורת ישיבה...
אמא אמרה לי "יסמיני ילדה שלי... זאת אורלי ביטון.. היא, היא הפסיכלוגית שלך"
קפצתי מהמיטה בצרחההה "מההה?!?!"
אורלי די נבהלה מהצרחה שלי..... והסתכלה עליי נבוכה...
הסתכלתי עליה ואמרתי "סליחה זה לא אישי... פשוט עושים ממני משוגעת.. ואני ל=א=א=א"
אורלי אמרה לי "יסמין חמודה... יש לנו הרבה זמן לדבר... ואפ'חד לא אמר שאת משוגעת
מתוקה"
הסתכלתי עליה ופתאום קלטתי כמה שהיא צעירה ואמרתי לה "סורי על השאלה בת כמה את?!"
אמא עשתה לי פרצוף =/
אורלי ענתה לי "26 חמודה"
אמא אמרה "טוב אני יביא לכם לשתות ומשהו לנשנש בינתיים תכירו"...
סידרתי את השמיכה ואמרתי לה לה שתרגיש כמו בבית אחרי הכל תמיד הייתי ילדה מנומסת =]
אמא נכנסה הביאה לנו שתייה וחטיפים... והשאירה אותנו לבד....
התחברתי אליה די מהר היא עדיין עם מוח כמו של הצעירים והבינה מה עובר עליי וממש
עזרה לי להבין שבגלל בן אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בדיכאון..
אחרי חודש של מפגשים יצאתי מהדיכאון ואורלי מלבד הפסיכולגית שלי הפכה להיות כמו
אחות גדולה... הייתי יוצאת איתה לקנות בגדים, לאכול במסעדות, היא הייתה עושה אצלנו
קידוש בשישי ואני אצלה :]
התרחקתי מאלמוג ואורטל החברות הכי טובות שלי... כי הרגשתי שהן פשוט לא מבינות
אותי... כל אחת מהן הייתה שקועה בחברים שלהם... אורטל עם אחי, אלמוג עם עודד...
הרגשתי מין לא שייכת לחבורה... גם יניב היה יוצא איתם ככה שבכלל לא תיכננתי לצאת
איתם..
אורלי הכירה לי את אח שלה הקטן עומר הוא תלמיד י"ב... והוא היה חתיךךך
ברור שהוא לא גרם לי לשכוח את יניב אבל בתור ידיד הוא היה פשוט מושלם...
אנחנו בנינו ידענווו שאנחנו רק ידידים כי הם גם עבר פרידה די קשה מחברה שלו
לשעבר.... והפצעים עדיין פתוחים כמו אצלי פשוט ראינו אחד בשני ידידי נפש.!!
יום אחד אני ועומר יצאנו לקניון לאכול גלידה פיצוץ עם העוגיות האלה בפנים יאמיייי
:P
ישבנו למעלה במקדונלס פתאום עלו למעלה...>>
אחי כפיר+אורטל, אלמוג+עודד, יניב+הדססס תורג'מןןןן...
הייתי בשוקק לא האמנתי שהוא מסתובב איתההה עם זאת שהפרידה בנינוווו
ולא האמנתי שאחי ושתי החברות הכי טובות שלי יוצאים עם מי שהרסה לי את החיים... ממש
הפגנת דאגה מצידם.. =/
אורטל ואלמוג ראו אותי הראשונות ואחריהן כולם... הן ואחי כפיר בא ולהגיד לי
שלום.... אלמוג באה להביא לי נשיקה וחיבוק ופשוט דחיתי אותה..
אמרתי לה "אל תקרבי אליי.. לכו שבו עם יניב והדססס"
אלמוג, אורטל וכפיר היו בשוק מהתגובה שלי... ואורטל אמרה לי "יא מאמי מה יש לך?!
כמו שאת מסקמת את החיימשך גם הוא..."
אמרתי לה "אורטל תעשי לי טובה ועופו מפה טובב?! אני לא יכולה לראותכןןןן חברות הכי
טובות שלי עלקקק.... כמו שאמורים שמרו אותי מחבריי מאוייבי אשמר בעצמייי... אללה
עופוו מפההה"
כפרי ניגש אליי ואמר לי "אחותי מה יש לך?!" התקרב להביא לי חיבוק..
דפקתי צרחה של החיימשלי "כפיררר זדייין מפה טובבב..?! ממך הכי פחות הייתי מצפההה
בשר מבשרייייי אמאלההה עוףףף מפההה... ותשכח שאנחנו גרים באותו ביתתת"
הוא היה בשוק.... עומר קם מהכיסא שלו אחרי שהוא שתק..
ואמר "כפיר, בנות אולי תלכו תראו היא במצב לא טוב... אני אדבר איתה... עדיף
שתלכו.."
הם הסתכלו עליי ועל עומר בחוסר אונים וחזרו למקום שלהם...
ירדו לי דמעות ואמרתי לעומר "מאמי בקשה בוא נילך פה אני מרגישה שאני עומדת לבכות
אני לא רוצה להישבר לידם..." כבר ממש היינו על המדרגות ושמעתי את הדס מתווכחת עם
אורטל ואלמוג.. שמעתי שהיא מקללת אותי ואחי צועק עליהה...
המשכתי אמרתי לעצמי שאני לא אתייחס אליה...
כבר יצאנו מהקניון עומר החזיק לי את היד כי בכיתי בלי סוף... פתאום הדס צעקה לי
מאחורה "י'זונההה לאןן את בורחת בואי תעמדי מולייי.. נראה אם יהיה לך אומץ להרביץ
לי שוב!!!"
הסתובבתי אליה והמשכתי לא היה לי כוח לריב איתה כי ידעתי שאני אפוצץ אותה...
והיא צעקה לי שוב ושוב ושוב ושוב לא נכנעת לא מרחמת על גורלההה...!!
הסתובבתי וצעקתי לה "את יודעת מה?! בואיייי לפההה אם יש לך אומץ בואייי"
היא התקרבה אליי אני רואה שכולם מנסים לעצור אותה אבל היא ממשיכה... רצתה להראות את
עצמה ליד יניב זה היה כ"כ ברור... עומר ניסה לעצור אותי אבל לא הצליח...
היא כבר הייתה לידי משכתי לה סשיער שרטתי לה את הפנים הבאתי לה כאפות בעיטות כל מה
שאתם לא רוצים...!!
אני גם חטפתי מכות... וגם לי ירד דם מהנים בגלל השריטות... אבל אני יצאתי בזול
לעומתה... כולם ניסו להפריד בנינו אבל אני והדס הרבצנו לכל מי שהתערב...
דחפתי אותה והיא אותה.. כמו שאמרתי גמ'ני לא יצאתי בזול..
אבל פתאום הדס דחפה אותי ממש חזקקקק..
עפתי לכביש ובדיוק עבר ג'יפ.... יניב קפץ בשביל להגן עליי בגוף שלו...
המכונית פגעה בשנינו......................
חכו לפרק הבאאא
•°ƒU¢KiN` §pe¢iaL•°
💬 תגובות (4)
אני ישמי לעזור לך.. בכל מה שתצטרך.. ומקווה שלקחת ברצינות את מה שאמרתי.. תיכנס אליי לאי סי- 262904669
שמע,עצה קטנה-אל תיתן לעצמך להתייאש,תחזיק ת'עצמך כמה שיותר גבוה ותמיד תחשוב חיובי.אעפ"י שחברים,אנשים ואני לא יודעת מה,אומרים לך שאתה נראה נורא/כל דבר אחר...תתעלם,תחשוב שאתה מיוחד במינו.=)לכל אדם יש מן דבר מיוחד שמאפיין אותו ואדם כזה,צריך להתגאות בזה כמה שיותר.אז לכן,אל תיכנע למראה שלך,זה לא הדבר הכי חשוב,ולמרות שאני כמו כולם אומרת לך:"האופי זה הדבר החשוב ביותר",זה נכון...אבל גם היופי...היופי שנמצא בלב.ואל תגיד לעצמך ובכלל "למה אני..?!"אתה אמור להרגיש כמו ובאמת אדם בעל עקרונות,דברים מיוחדים שאין לאחרים...שיש רק לך...ותתגאה בזה,ואל תגיד שאתה מכוער,כי אתה לא!(זה לא שראיתי אותך...)אבל לכל אדם יש יופי ואופי משלהם,תחשוב שלך יש את המקסימום.
זהו,מקווה שהעצב והייאוש יעברו...
*.•°•°.•DoRi.•°•°•.*
תראה אחי, אני לא יודע מי אתה ואיך אתה נראה ומה האופי שלך.. אבל אם אתה תמשיך לשאול כל הזמן למה ולמה ולמה אני מבטיח לך שלא תגיע עם זה רחוק אלא אתה תתקע במקום אחד ולא תזוז.
אחי בוא אני אגיד לך אני גם ביישן אני לא יודע אם קראת פה את המכתבים שלי אבל בעיקר אני ביישן אבל אני לא מראה את זה.
תראה עד לפני כמה זמן הייתי יותר ביישן ממה שאתה יכול לתאר לעצמך, אני תמיד הייתה לי בעיה שאני יותר מידי ביישן ולא נותן לעצמי קרדיט יתר על המידה.. אבל עם הזמן זה עבר, נכון נשאר לי עוד קצת מזה אבל על העיקר התגברתי והבנתי אני לא כזה גרוע כמו שאני חושב לעצמי..
ושוב אם קראת את המכתבים שלי מלפני כחודש אז בטח תדע שהייתה לי חברה בשבם דידי דיקלה.. ונפרדנו אבל התגברתי והנה יש לי עכשיו שוב חברה חדשה אחי הכל עובר בחיים ואני מאמין שאם תפסיק לרדת על עצמך אתה תמצא את הדרך גם להתמודד עם הביישנות.
ואם מישהו אומר לך " הופה הוא נפתח" אז אל תשים לב שים זין ותמשיך כי אני למדתי כדי שבנות ישימו לב אליך אתה לא צריך לדפוק חשבון ואני בטוח שהרבה פה יסכימו איתי שכדי שהאופי החיצוני שלך גם יתברר יותר טוב אתה לא צריך לשתוק בחברתן של הבנות אלא להפתח אחי.. אתה אומר שאתה בן 17 אחי לא נורא אני עוד חודש בן 20 ואני עוד טיפה ביישן אחי לא נורא זה עובר ואני מאמין שגם לך זה יעבור...
עצה לחיים.. תדפוק חשבון ידפקו אותך.. דפוק אחרים יעריכו אותך..
אני לא אומר בזה שתהייה חרא אלא להפך תהייה מי שאתה אבל אל תדפוק חשבון לכל אחד ואתה תראה איך יעריכו אותך!!!
אוהב שי.. ואם אתה צריך עוד משהו אחי אל תהסס כנס אליי לאי סי.. 244792034
פשוט תעשה לעצמך טוב,תעשה דברים שאתה אוהב,דברים שיעזרו לך להתגבר על כל דבר..
חוץ מזה שאם אתה עושה טוב לאנשים שאתה מקשיב להם אתה צריך להיות שמח...
לך לפי המשפט:"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" אם לך אין מי שיקשיב תקשיב להם אתה ואל תעשה להם מה שקורה לך.....
חוץ מז'ה שהכל אצלך אם אתה תלמד אנשים להקשיב לך הם יקשיבו...
המפתח אצלך מותק...בהצלחה...
נופרוש המאמוש:-)
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות