כמה צרות בכלכך קצת זמן!?!?!!?====>חלק יא'

אני ולילוש חזרנו מלירון אלי הביתה דיברנו ואז היה צלצול בדלת זה
היה......................................



זה היה עידן..

זה היה ברור שהוא יבוא ככה דקל לא היה חוקר אותי מי בבית.

אני: מה אתה עושה פה?

עידן: באתי כדי שלא תהיי לבד

אני: באת לשמור עלי?

עידן: כן, את רואה איזה מאמי אני?!

אני: ברור מזה, אתה יכול ללכת אני לא לבד

עידן היה בשוק הוא לא ידע שאני עם לילוש

עידן: עם מי את?

אני: מה איכפת לך??

עידן: אני דואג לך את לא מבינה

אני: אני לא ילדה קטנה שצריך לדאוג לה

עידן: את רק בת חמש-עשרה אל תתלהבי

אני: די נו תלך מפה

עידן: לא רוצה אני רוצה לדעת עם מי את

אני: אני עם לילוש

עידן: תקראי לה

הוא ראה אותה יורדת ואמר לי שאנחנו צריכים לדבר לבד

אז יצאנו לדבר ליד האוטו שלו

עידן: אני כבר לא יכול בלעדייך

אני: חבל תתמודד

עידן: אני רוצה להרגיש אותך אני רוצה לראות את הגוף שלך

אני: הנה עידן החרמן בא אלי... אתה רוצה אותי ממש?

עידן: כן את ממש כוסית אני לא יכול לעצור את עצמי בלי לגעת בך

הוא שם את הידיים שלו על המותניים ליקקתי לו את השפתיים והלכתי.

הוא תפס אותי סובב אותי וניסה להכניס את הידיים שלו למכנס שלי נתתי לא בעיטה בביצים
והוא התקפל.

הלכתי והוא אמר לי שאני לא יברח ממנו ככה בפעם הבאה.

נכנסתי הביתה ועליתי לחדר

עלינו לישון

בוקר ירדתי לילוש כבר הלכה ירדתי למטה אני רואה קפה וקוראסון

הייתי בטוחה זאת בטוח לילוש התקשרתי אליה להגיד לה תודה אבל היא אמרה שזה לא הייתה
היא

מזה פחדתי עליתי למעלה לראות אם אחי בבית או ההורים שלי אבל לא היה אפחד למעלה.

ירדתי מהר התקשרתי לדקל שיבוא מהר

איך שניתקתי מישו תפס אותי בבטן ולא יכולתי לזוז

אני: מי זה????

זה היה.........................................................



סורי שאני כותבת אחרי מלאא זמן

בקשה תגיבו לי

אוהבתתת מעיונה