הבלונדיני שלי.. המשך מס 6 לחלק א:]

סוריייייייייייי סורייייי סורייייייייייייייי..

שיגעתי אותכם אה?!



קריאה מהנהה=]]



"מה מה יש?"

"יש שאני יודעת כמעט בטוח שאני אוהבת את.."

"את מי.? את בן?" שאלה קורל כאילו היא לא יודעת!!!

"כן.. שששש.. אל תגרמי לי להגיד את זה!! ממילא הוא לא שם עליי..."

"אלייייייייייייייק!!!" פלטה קורל צעקה לאוויר..!!

המורה הסתכלה עלינו.. כמו כל הכיתה...

ואני הייתי חייבת לבוא בהברקה אם אנלא רוצה לחזור למקום שלי...

"היית מתה!!! אמרתי לקורל.. 2 כפול 7 זה 14 לא 18 י'אבלהה!!!"

"אופסס!! התבלבלתי..." קורל שיתפה איתי פעולה והחניקה חיוך...

המורה נשמה לרווחה והתלמידים חזרו לעיסוקיים וכך גם אני וקורל...

"מטומטמת!!! אולי פעם הבאה במקום שתוציאי את הגרון שלך בצעקות אני יביא לך מגפון???
או רמקול??? תעמדי על השולחן ותכריזי כל מה שאני מספרת לך..?? מה את אומרת???"

"חחחחח טיפשה זה היה בטעותתת!!!!"

"יופי אז עכשיו תשתקי ותני לי לספר לך לפני שאני מתפוצצת!!!!"

"דברי.."

"קיצור.. זוכרת את ערן? ערן שהוא בשכבה שלנו? והיינו ביחד במועדון אתמול במסיבה?"


"אההה כן.. זה שהתנשקת איתו?? חתיך אם מותר לי לציין!!"

"אסור!!! עכשיו שמעי... במסיבה הוא גילה שאני אוהבת את.."

"בן.."

"כן אותו... ואז החלטנו להיות באסט פרינד..."

"נו אז סבבה.."

"לא סבבה!! תשתקי ותקשיבי..!!"

"מקשיבה!!!"

"אז היום שהוא הוציא אותי מהשיעור נכון?"

"נכון.."

"אז דברים הובילו לדברים ואז התנשקנו שוב..."

"מה?????????????" קורל החניקה צעקה...

שוב כולם הסתובבו אבל שתינו חייכנו לכיתה כאילו כלום לא קרה וכולם הסתובבו חזרה
למחברות שלהם..

"מהההההה????" חזרה על עצמה קורל בלחש...

"אמההה!!! מה ששמעת.. התנשקנו...."

"וואלה? נו ואיך היה..?"

"וואו!! זה היה משו קשה לתיאור...הוא מנשק טוב המנייאק הקטן..."

"חחח נו ואיפה הבעיה פה..?"

"איפה לא?!!?!?!?!" כמעט צרחתי עליה!!! "אל תשכחי שאנחנו ר-ק ידידים... ושאני אוהבת
את..."

"ב-ן!! נו כן אבל מזה קשור?? תיהיו יזיזים..."

"בטחח!!! רגעעע... מה אני נראית לך?? נערת ליווי???"

"חחחחחח עכשיו שאת אומרת את זה את באמת מתחילה להזכיר לי אחת....."

עשיתי פרצוף עצבני כאילו אני עוד שנייה קופצת עליה והיא מיהרה לומר..

"סתםםם סתםםם כפרה עלייך!!! רק את נערת ליווי.. מה אני יגיד לך..."

חייכתי...

"מה אני יעשה?" שאלתי...

"מה את ככה בגלל נשיקה אחת קטנה?"

"לא אחת...כמה..."

"מה כמה?"

"כן.. שיצאתי עכשיו.. אז..." סיפרתי לה ש"תפסתי" אותו מתחרמן על איזה אחת ואחר כך
הרבצתי לו והוא רצה להרביץ לי ובסוף נמשכנו לנשיקה אחת גדולה...

"....וזאת לא הייתה נשיקה קטנה... הוא בלעעע אותיי!! אני אומרת לך קורל אני פשוט
נמשכת אליו... ושהוא נוגע בי אני לא יכולה להגיד לו לא!! אבל אני עדיין אוהבת
את..."

"ב-ןןןןן!!" השלימה אותי קורל בפעם העשירית...

"חחח בדיוק..."

"תראי אני מבינה אותך...(זאתי משו איתה!! היא מבינה בהכל!!! מרוב שהיו לה כל כך
הרבה בנים שאהבו אותה בחיים היא כבר יודעת על כל דבר באהבה...) ..אין דבר רע לאהוב
מישו אחר ולהימשך לידיד שלך... את נמשכת אליו!! סוו וואט?!"

"לא יודעת.. אני מרגישה שאני רוצה שזה לא יקרה כל הנשיקות האלה... אבל שהוא מחבק
אותי ונוגע בי אני פשוט רוצה אותו שאני לא יכולה להגיד לו לא..."

"אז אל תגידי לו לא..."

"נו ומה אני יעשה??"

"מה שעשית עד עכשיו.. זה לא חטא להתנשק מדי פעם עם בנים.. חוצמיזה אמרת שבן לא שם
עלייך לא???"

"נכון.."

"אז מצויין!! תשכחי ממנו ותנסי לאהוב את העידו הזה.."

"ערן!!" תיקנתי אותה...

"אותו דבר!!"

"את אומרת את זה כאילו שזה קל..."

"זה באמת קל!!! פשוט תשכחי מאחד ותתחילי עם השני..."

"עכשיו שאת אומרת את זה זה באמת נשמע קל.."

"חחחחח...אהה ושכחתי לשאול אותך.." אמרה פיתום קורל..

"מיזה היה בסוף המעריץ האלמוני שלך?!"



פיתום היה צלצוווווווווווווווווולל!!!!!!!

ה-פ-ס-ק-ה!!!

'אני ח-י-י-ב-ת אוויררר!!!!!!' חשבתי לעצמי...



"הלוווווווו?? את שם??????" שאלה קורל..

"כן.. מה?"

"לא סיפרת לי מיזה המעריץ האלמוני שלך...."

"בן..."

אמרתי ויצאתי להפסקה...

****

עברה חצי שנה..

חצי שנה שבה אני וערן נהפכנו להיות חברים..

איך?!

סיפור ארוך..אבל בכל זאת שווה קריאה..

אז ככה...:

יום אחד בבצפר באיזה הפסקה אני וערן ישבנו על ספסל שליד המגרש בבצפר שלנו..

ודיברנווו ודיברנוו ודיברנווו...

פיתום היה לי צלצול מהפלא שלי ובגלל שמיהרתי להוציא אותו אז הוא נפל על הרצפה..

קמתי מהספסל והרמתי אותו ודיברתי..

אחרי שסיימתי את השיחה באתי להתיישב על הספסל ואז ערן משך אותי אליו והושיב אותי על
הברכיים שלו..

(מסכן הילד קיבל קילה..חחח...)

צחקנו וצחקנו ופיתום הוא התקרב אליי והתנשקנו..

והוא חיבק אותי ואני אותו וזאת הייתה נשיקה מ=ד=ה=י=מ=ה!!!!

בקיצור אני הייתי עם הפנים לכיוון המגרש.. וערן עם הגב שלו כאילו ואני ישבתי עליו..

אוקצווווווווררר...

פיתום באמצע הנשיקה פתחתי את העיניים..

ערן המשיך לנשק אותי וגם אני אותו אבל ברגע שראיתי

מי מסתכל עליי עם העיניים הכחולות שלו....עיניים שכואב להן..שרע להם..עיניים
נבגדות..

לא האמנתייי!!!!

(אז כמו שניחשתםם...זה היהה...) ב-ןןןן!!! דייי נווו אינעלל העולםםם!!!!

דווקא עכשיו נזכרת להסתכל עליי???

הסתכלתי עליו..והוא עליי..

התנתקתי מהנשיקה התנתקתי מערן וקמתי לכיוון בן..

דמעות בעיניים שלי.. דמעות בעיניים שלו..

אני יורדת מהספסל ומתקרבת לבן שכאילו קפא על המקום שלו..מההלם.. מהשוק..או אולי
בעצםם..מכאב...

וגם לי כואב עכשיו..כואב עליי..כואב עליו..

ע-ל-י-נ-ו!!

וכן, רק אז הבנתי שבאמת קיים ה"עלינו" הזה..

אני מתקדמת אליו..

מגיעה לידו ועומדת ממולו עד כדי מרחק נגיעה...

מסתכלת לו בעיניים.. הוא מסתכל עליי.. ושקטט מסביב..

השקט שלפעמים כל כך רציתי..פיתום הרגשתי כאילו השקט הזה כואב לי.. צורם לי בנשמה..

כאילו פוצצו בלון פיתאום!! כאילו כיבו מערכת סטריאו רועשת בבת אחתתת!!!

שקטטט...

אני מסתכלת לו בעיניים..לא יכולה להתנתק מהם..הוא היפנט אותי..

הוא מחזיר לי מבט.. אבל זה לא אותו מבט כמו קודם..כמו אז..

מבט אוהב..

מבט שרק אז הבנתי שהיה שייך לי ורק לי!! מבט מיוחד...

לא..

הפעם זה מבט אחר.. מבט מזלזל..מבט כואב..מבט מאוכזב....

עכשיו זה התור שלי לקפוא במקום..

אני רוצה להסביר לו שזה לא מה שזה נראה..

שזה סתם היה רגע של תשוקה..רגע שטותתת!! רגע של חולשה..

רוצה למחות את הדמעות שלו להגיד לו שאני שלו..אני אוהבת ר-ק אותווו!!

אבל כלום לא יוצא מהפה.. אני רוצה לצרוווחחח שזה ממש לא כמו שזה נראה..שהנשיקה הזאת
הייתה נשיקה בין חברים הכי טובים..(עד כמה שזה נשמע מטומטם ככה זה..)

ובן הנשמה היפה שלי השפיל את הראש שלו..הוא לא יכל להסתכל עליי יותר..

ואני לא עמדתי בזה וירדה לה דמעה מעיניי..אחריה עוד אחת ועוד אחת..

בכיתי..

בכיתי בלי קול..הלב שלי בכה..

הוא התכופף לכדור (מי שלא מבין איך הגיע כדור לכל הסיפור הזה..בן שיחק כדורגל
והכדור עף לחלק למעלה של הספסלים..בן הלך להביא את הכדור ואז ראה מה
שראה...לעיניניינו...) נתן בעיטה חזקההההההה למגרש למטה..והתחיל לרוץ לכיוון
הבצפר..

ואני עמדתי שם מסתכלת על הדמות שלו נעלמת וממשיכה לבכות..

צורחת מבפנים אבל לא מוציאה החוצה..

לא זזה.. השתתקתי..כאב לי הלבב!!!

כאב לי מקום בגוף..למה הוא היה צריך לראות את זה למהההה????????

זה לא מגיע לוו!!!! כזה נשמה טובהה!! ואני ככה פגעתי בו..ועוד יותר פגעתי בעצמיי...