מתגעגעת

החלטתי לנסוע.

זה בככל לא משנה מה תגיד,

מה יגידו אני נוסעת.

החים שיש לי כאן יכולים לחכות...והם יחכו..



ונסעתי השארתי הכל .



ידעתי שאני חייבת...

והכאב שאני מרגישה עכשיו הוא כאב כל כך גדול...

כי בפרידה הזו אני סוף סוף מרגישה משהו.

מרגישה את הדבר הזה שכל כך פחדתי להרגיש מרגישה כאב איום ונורא הכולל בתוכו חים
שלמים.

אני רוצה להסביר עצמי אהוב

ולהגיד לך ששום דבר שהיה

לא נעשה בכוונה רעה

ולא היתי צריכה להתנהג ככה

ולא משנה מה היה מצבי..

לא היתי אחראית...

אני מתנצלת.....

כל אחד משלם על הטעויות שלו.

גם אני אהוב משלמת את המחיר הכבד ביותר.

אני לבד..

אני הולכת לישון לבד בחושך. ואתה יודע כמה אני מפחדת.....

אתה אומר שתבוא.

ואני מפחדת.

אני לא רוצה מה שהיה.

אני רוצה ביחד או לבד. אבל כבר לא רוצה באמצע

.רוצה שתאהב אותי בגלל ולא למרות.

רוצה שתיגע מכל בכל.

גם ברע. גם בחרא שיש בי ויש המון ואתה יודע....

אתה יודע מה היה

וכמה כאב לי ואתה קפאת המום,

התעורת קצת מאוחר מידי.

....וזה תמיד היה שם ותמיד יהיה.

אני כבר לא מה שהיתי.

התבגרתי .

בצורה מסוימת הייתי חיבת כי אני לבד.

אני כבר לא כועסת עליך.

אני כבר יכולה לבד.

יכולה ולא רוצה.

מתגעגעת למגע שלך.

לכל כולך.... מתגעגעת לחיבוק שלך.

לחיבוק הזה שלא תלוי בכלום.

לחיבוק שתמיד היה שם ותמיד יהיה

. והימים עוברים

ואתה נשאר שם עמוק בלב

ואני לא נותנת לך לצאת.

אני לא כמוך אהוב .

אני לא יודעת שהחים ממשיכים ולא משנה מה.

החים לא היו יפים אלי.

הם פגעו בי. הם הכאיבו. הם לקחו את הטוב שלי והפכו לרע........