📚 סיפורי אהבה
הבלונדיני שלי.. המשך מס 5 לחלק א:]
👁️
1,009 צפיות
💬
4 תגובות
הסתכלתי בשעון שבפלא שלי וראיתי שעברו כבר 20 דקות מאז שיצאתי ועוד רבע שעה נגמר
השיעור!!!
וואי איך איבדתי את תחושת הזמןןן!!!!!! טוב נו.. איך אפשר לא...?!
הזמן טסס שנהנים.........
הכנסתי את הפלא לכיס והסתובבתי לכיוון ערן...
"ערנוש אני חייבת לרוץ.."
"מה קרה סופרמן?? מקרה חרום??"
"אם כבר סופר וומן... וכן.. אני צריכה לחזור לכיתה!!! נסחפתי קצת פה..."
"חחח אוקיי.."
"טוב אז..." התרוממתי על קצות האצבעות ונתתי לו נשיקה בפה.. "ביי.." אמרתי..
"ביי.." הוא אמר...
המשכתי לרדת במדרגות ובדיוק שהגעתי למדרגה האחרונה שמעתי את ערן מאחוריי...
"בטח ביי.. נראה לך שאני ייתן לך ללכת ככה??"
"י'מפגר הפחדת אותיי!!! ואני ממש צריכה לחזור לכיתה.."
"טוב אבל את לא תשאירי אותי ככה נכון?"
"ככה איך??"
"ככה בלי נשיקה..."
חייכתיי..
קפצתי עליו ונתתי לו עוד נשיקה.. אבל הפעם החלטתי שאני מפסיקה באמצע...משאירה אותו
עם טעם של עוד... שיתגעגע אליי קצת.. מה יש?!
נישקתי אותו ונישקתי אותו ונישקתי אותו ואז שהוא התחיל לחבק אותי השתחררתי ממנו...
"ביי.." אמרתי והשארתי אותו מהופנט...
שלחתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לכיתה...
שנכנסתי כולם הסתכלו עליי ואז חזרו למחברות שלהם...
וקורל ישר קלטה אותי ואמרה "המורה דניאל יכולה לשבת לידי???"
"כן... רק רגע... דניאל גשי לפה..."
באתי...
"איך את מרגישה??" שאלה אותי המורה...
"יותר טוב..."
"יופי אני שמחה... עכשיו שבי ותתחילי לעבוד..."
"הלכתי לכיוון של המקום שלי לקחת את הספרים ואמרתי שהמורה בטח מסוממת אם היא מרשה
שאני וקורל "נעבוד" ביחד!! חח... אבל מה אכפת לי?! זה בטח מזקנה....
"ובלי דיבוריייייים!!!" שמעתי אותה צועקת מאחורי..
"כן המפקדת!!" עניתי... והתיישבתי ליד קורל...
"נו.. לאן הלכת??" שאלה אותי קורל...
"קורל אני מבולבלת.."
ואני המשכתי ללכת לי באיזי לכיוון הכיתה שלי...
המשכתי במסדרון...
וירדתי במדרגות לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן ומרוצה מעצמי... 'שילמד לא להתעסק איתי
הדפקט הזהה!!!' חשבתי לעצמי...
פיתום הרגשתי מישו תופס אותי חזק ביד (אבל חזקקקקק!!)
הסתובבתי.. זה היה ערןן!! הוא היה אדום וכועסססס!!!
הוא הצמיד אותי לקירררר ותפס אותי חזק בפנייםם!!!!
"מה אתה חושב שאתה עושהההה?!!" צרחתי עליווו!!
"מה את חשבת ברגע שנתת לי ת'בעיטה הזאת!!!!! העברת אותי ברית מילה מחדשש!!!!!"
"מצויין!!"
"מה מצויין?!"
"מצויין-מילה בעברית שפרושה טוב מאווד!!!! נהדר!! נפלא!! פנטסטיי!!!" צרחתי עליו עם
נימה של זלזול...
"משוגעת.." הוא אמר.. "אם לא היית בחורה הייתי מפרק לך ת'פרצוף עכשיוו!!!!" אמר
ונעשה כולו אדום ותפס אותיי ממש חזק שזה כבר הכאיב ליי!!!!!
"נו תפרק!!!!!" אמרתי לו..
"אל תעצבני אותי למה אני מסוגל!!"
"נו תרביץ לי נראה אותךךך!!!" אמרתי לו כולי רועדת וחיכיתי לתגובה...
"נוווווו" צרחתי עליו..
"אני דווקא חשבתי על משו יותר טוב..." הוא אמר..
ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתן לי כזאת נשיקה שכולי הסתחררתייייי!!!
הוא שיחרר את היד שלי שכבר כאבה מהאחיזה שלו... וגם את הפנים שלי ופשוט חיבק
אותי...
ואני נסחפתי אחרי וחיבקתי אותו והתנשקנו...
איימממממאאאאאלללללהההה!!!!!
הוא לא נישק אותי הוא א-כ-ל לי ת'פהההה!!!!!!!!!!!
אחחח אמא בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה!!! מאיפה הוא למד לנשק ככה?!?!?!
חיבקתי אותו יותר חזק ונתתי לו ת'נשיקה של החיים שלייי!!!!! נסחפתי אחריווו!!!
אחרי איזה ..... אממממממ... אין לי מושג כמה זמן!!! אבל זה היה ארוך....
התנתקנו...ואז סופסוף נשמתי....
אחרי כמה שניות הסתכלנו אחד על השני וצחקנו..
שסיימנו לצחוק הוא אמר לי... "אחלה ידידים אנחנו מה...?"
"באסט פרייינד!!!"עניתי..
"חחחח..."
"חחחח.."
"אני חייבת לשאול אותך משו.."
"חופשיי בובה..."
"מאיפה למדת לנשק ככה?????"
"חחח... יש לי מורה טובה..."
"חחח חנפן!!"
"חחח...בואי שנייה.. אני חושב שיש לך משו פה בפה הזה שמציק לי..."
"מה בדיוק מצ...." לא הספקתי לסיים וכבר נסחפתי לעוד נשיקה... אבל היא הייתה נשיקה
של דקה... שסיימנו הוא אמר..."זהו.. תיקנתי את הבעיה..."
"חחחח... מטומטם..!!" התקרבנו שוב... ואז צלצל הפלא שלי.. הודעה..!!
התנתקתי ממנו והסתובבתי לראות ממי ההודעה.. הוא חיבק אותי מאחורה ואני קראתי את
ההודעה.. מקורל כמובן!!!
"תגידי י'חולה לאן נעלמת לייי??? תחזרי מהר לכיתההה!!!! קורל.."
הסתכלתי בשעון שבפלא שלי וראיתי שעברו כבר 20 דקות מאז שיצאתי ועוד רבע שעה נגמר
השיעור!!!
וואי איך איבדתי את תחושת הזמןןן!!!!!! טוב נו.. איך אפשר לא...?!
הזמן טסס שנהנים.........
הכנסתי את הפלא לכיס והסתובבתי לכיוון ערן...
"ערנוש אני חייבת לרוץ.."
"מה קרה סופרמן?? מקרה חרום??"
"אם כבר סופר וומן... וכן.. אני צריכה לחזור לכיתה!!! נסחפתי קצת פה..."
"חחח אוקיי.."
"טוב אז..." התרוממתי על קצות האצבעות ונתתי לו נשיקה בפה.. "ביי.." אמרתי..
"ביי.." הוא אמר...
המשכתי לרדת במדרגות ובדיוק שהגעתי למדרגה האחרונה שמעתי את ערן מאחוריי...
"בטח ביי.. נראה לך שאני ייתן לך ללכת ככה??"
"י'מפגר הפחדת אותיי!!! ואני ממש צריכה לחזור לכיתה.."
"טוב אבל את לא תשאירי אותי ככה נכון?"
"ככה איך??"
"ככה בלי נשיקה..."
חייכתיי..
קפצתי עליו ונתתי לו עוד נשיקה.. אבל הפעם החלטתי שאני מפסיקה באמצע...משאירה אותו
עם טעם של עוד... שיתגעגע אליי קצת.. מה יש?!
נישקתי אותו ונישקתי אותו ונישקתי אותו ואז שהוא התחיל לחבק אותי השתחררתי ממנו...
"ביי.." אמרתי והשארתי אותו מהופנט...
שלחתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לכיתה...
שנכנסתי כולם הסתכלו עליי ואז חזרו למחברות שלהם...
וקורל ישר קלטה אותי ואמרה "המורה דניאל יכולה לשבת לידי???"
"כן... רק רגע... דניאל גשי לפה..."
באתי...
"איך את מרגישה??" שאלה אותי המורה...
"יותר טוב..."
"יופי אני שמחה... עכשיו שבי ותתחילי לעבוד..."
"הלכתי לכיוון של המקום שלי לקחת את הספרים ואמרתי שהמורה בטח מסוממת אם היא מרשה
שאני וקורל "נעבוד" ביחד!! חח... אבל מה אכפת לי?! זה בטח מזקנה....
"ובלי דיבוריייייים!!!" שמעתי אותה צועקת מאחורי..
"כן המפקדת!!" עניתי... והתיישבתי ליד קורל...
"נו.. לאן הלכת??" שאלה אותי קורל...
"קורל אני מבולבלת.."
השיעור!!!
וואי איך איבדתי את תחושת הזמןןן!!!!!! טוב נו.. איך אפשר לא...?!
הזמן טסס שנהנים.........
הכנסתי את הפלא לכיס והסתובבתי לכיוון ערן...
"ערנוש אני חייבת לרוץ.."
"מה קרה סופרמן?? מקרה חרום??"
"אם כבר סופר וומן... וכן.. אני צריכה לחזור לכיתה!!! נסחפתי קצת פה..."
"חחח אוקיי.."
"טוב אז..." התרוממתי על קצות האצבעות ונתתי לו נשיקה בפה.. "ביי.." אמרתי..
"ביי.." הוא אמר...
המשכתי לרדת במדרגות ובדיוק שהגעתי למדרגה האחרונה שמעתי את ערן מאחוריי...
"בטח ביי.. נראה לך שאני ייתן לך ללכת ככה??"
"י'מפגר הפחדת אותיי!!! ואני ממש צריכה לחזור לכיתה.."
"טוב אבל את לא תשאירי אותי ככה נכון?"
"ככה איך??"
"ככה בלי נשיקה..."
חייכתיי..
קפצתי עליו ונתתי לו עוד נשיקה.. אבל הפעם החלטתי שאני מפסיקה באמצע...משאירה אותו
עם טעם של עוד... שיתגעגע אליי קצת.. מה יש?!
נישקתי אותו ונישקתי אותו ונישקתי אותו ואז שהוא התחיל לחבק אותי השתחררתי ממנו...
"ביי.." אמרתי והשארתי אותו מהופנט...
שלחתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לכיתה...
שנכנסתי כולם הסתכלו עליי ואז חזרו למחברות שלהם...
וקורל ישר קלטה אותי ואמרה "המורה דניאל יכולה לשבת לידי???"
"כן... רק רגע... דניאל גשי לפה..."
באתי...
"איך את מרגישה??" שאלה אותי המורה...
"יותר טוב..."
"יופי אני שמחה... עכשיו שבי ותתחילי לעבוד..."
"הלכתי לכיוון של המקום שלי לקחת את הספרים ואמרתי שהמורה בטח מסוממת אם היא מרשה
שאני וקורל "נעבוד" ביחד!! חח... אבל מה אכפת לי?! זה בטח מזקנה....
"ובלי דיבוריייייים!!!" שמעתי אותה צועקת מאחורי..
"כן המפקדת!!" עניתי... והתיישבתי ליד קורל...
"נו.. לאן הלכת??" שאלה אותי קורל...
"קורל אני מבולבלת.."
ואני המשכתי ללכת לי באיזי לכיוון הכיתה שלי...
המשכתי במסדרון...
וירדתי במדרגות לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן ומרוצה מעצמי... 'שילמד לא להתעסק איתי
הדפקט הזהה!!!' חשבתי לעצמי...
פיתום הרגשתי מישו תופס אותי חזק ביד (אבל חזקקקקק!!)
הסתובבתי.. זה היה ערןן!! הוא היה אדום וכועסססס!!!
הוא הצמיד אותי לקירררר ותפס אותי חזק בפנייםם!!!!
"מה אתה חושב שאתה עושהההה?!!" צרחתי עליווו!!
"מה את חשבת ברגע שנתת לי ת'בעיטה הזאת!!!!! העברת אותי ברית מילה מחדשש!!!!!"
"מצויין!!"
"מה מצויין?!"
"מצויין-מילה בעברית שפרושה טוב מאווד!!!! נהדר!! נפלא!! פנטסטיי!!!" צרחתי עליו עם
נימה של זלזול...
"משוגעת.." הוא אמר.. "אם לא היית בחורה הייתי מפרק לך ת'פרצוף עכשיוו!!!!" אמר
ונעשה כולו אדום ותפס אותיי ממש חזק שזה כבר הכאיב ליי!!!!!
"נו תפרק!!!!!" אמרתי לו..
"אל תעצבני אותי למה אני מסוגל!!"
"נו תרביץ לי נראה אותךךך!!!" אמרתי לו כולי רועדת וחיכיתי לתגובה...
"נוווווו" צרחתי עליו..
"אני דווקא חשבתי על משו יותר טוב..." הוא אמר..
ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתן לי כזאת נשיקה שכולי הסתחררתייייי!!!
הוא שיחרר את היד שלי שכבר כאבה מהאחיזה שלו... וגם את הפנים שלי ופשוט חיבק
אותי...
ואני נסחפתי אחרי וחיבקתי אותו והתנשקנו...
איימממממאאאאאלללללהההה!!!!!
הוא לא נישק אותי הוא א-כ-ל לי ת'פהההה!!!!!!!!!!!
אחחח אמא בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה!!! מאיפה הוא למד לנשק ככה?!?!?!
חיבקתי אותו יותר חזק ונתתי לו ת'נשיקה של החיים שלייי!!!!! נסחפתי אחריווו!!!
אחרי איזה ..... אממממממ... אין לי מושג כמה זמן!!! אבל זה היה ארוך....
התנתקנו...ואז סופסוף נשמתי....
אחרי כמה שניות הסתכלנו אחד על השני וצחקנו..
שסיימנו לצחוק הוא אמר לי... "אחלה ידידים אנחנו מה...?"
"באסט פרייינד!!!"עניתי..
"חחחח..."
"חחחח.."
"אני חייבת לשאול אותך משו.."
"חופשיי בובה..."
"מאיפה למדת לנשק ככה?????"
"חחח... יש לי מורה טובה..."
"חחח חנפן!!"
"חחח...בואי שנייה.. אני חושב שיש לך משו פה בפה הזה שמציק לי..."
"מה בדיוק מצ...." לא הספקתי לסיים וכבר נסחפתי לעוד נשיקה... אבל היא הייתה נשיקה
של דקה... שסיימנו הוא אמר..."זהו.. תיקנתי את הבעיה..."
"חחחח... מטומטם..!!" התקרבנו שוב... ואז צלצל הפלא שלי.. הודעה..!!
התנתקתי ממנו והסתובבתי לראות ממי ההודעה.. הוא חיבק אותי מאחורה ואני קראתי את
ההודעה.. מקורל כמובן!!!
"תגידי י'חולה לאן נעלמת לייי??? תחזרי מהר לכיתההה!!!! קורל.."
הסתכלתי בשעון שבפלא שלי וראיתי שעברו כבר 20 דקות מאז שיצאתי ועוד רבע שעה נגמר
השיעור!!!
וואי איך איבדתי את תחושת הזמןןן!!!!!! טוב נו.. איך אפשר לא...?!
הזמן טסס שנהנים.........
הכנסתי את הפלא לכיס והסתובבתי לכיוון ערן...
"ערנוש אני חייבת לרוץ.."
"מה קרה סופרמן?? מקרה חרום??"
"אם כבר סופר וומן... וכן.. אני צריכה לחזור לכיתה!!! נסחפתי קצת פה..."
"חחח אוקיי.."
"טוב אז..." התרוממתי על קצות האצבעות ונתתי לו נשיקה בפה.. "ביי.." אמרתי..
"ביי.." הוא אמר...
המשכתי לרדת במדרגות ובדיוק שהגעתי למדרגה האחרונה שמעתי את ערן מאחוריי...
"בטח ביי.. נראה לך שאני ייתן לך ללכת ככה??"
"י'מפגר הפחדת אותיי!!! ואני ממש צריכה לחזור לכיתה.."
"טוב אבל את לא תשאירי אותי ככה נכון?"
"ככה איך??"
"ככה בלי נשיקה..."
חייכתיי..
קפצתי עליו ונתתי לו עוד נשיקה.. אבל הפעם החלטתי שאני מפסיקה באמצע...משאירה אותו
עם טעם של עוד... שיתגעגע אליי קצת.. מה יש?!
נישקתי אותו ונישקתי אותו ונישקתי אותו ואז שהוא התחיל לחבק אותי השתחררתי ממנו...
"ביי.." אמרתי והשארתי אותו מהופנט...
שלחתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לכיתה...
שנכנסתי כולם הסתכלו עליי ואז חזרו למחברות שלהם...
וקורל ישר קלטה אותי ואמרה "המורה דניאל יכולה לשבת לידי???"
"כן... רק רגע... דניאל גשי לפה..."
באתי...
"איך את מרגישה??" שאלה אותי המורה...
"יותר טוב..."
"יופי אני שמחה... עכשיו שבי ותתחילי לעבוד..."
"הלכתי לכיוון של המקום שלי לקחת את הספרים ואמרתי שהמורה בטח מסוממת אם היא מרשה
שאני וקורל "נעבוד" ביחד!! חח... אבל מה אכפת לי?! זה בטח מזקנה....
"ובלי דיבוריייייים!!!" שמעתי אותה צועקת מאחורי..
"כן המפקדת!!" עניתי... והתיישבתי ליד קורל...
"נו.. לאן הלכת??" שאלה אותי קורל...
"קורל אני מבולבלת.."
💬 תגובות (4)
מאד קשה לי להוציא אותו מהראש ואני אובדת עצות....
ולכן אני חושבת שכל פעם קשה לי להכיר בנים אחרים כי אני משווה אותו אליהם...
נקווה שעם הזמן הלב יחלים וישכח.....
מור.
שיהיה לך בהצלחה
מאמי את תתגבריי כן את תתגברי ..!!!!!!!!!
אוהבת מור_85
אני רוצה להגיד לך שקראתי את זה טכמעט בכיתי!!!!!!
זה המכתב הכי יפה שקראתי בחיים שלי!!!!
אבל באותה מידה הוא גם ההכי עצוב...עברתי סיפור דומה לשלך..ואני מבינה כל מיל ומילה שכתבת שם!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות