📚 סיפורי אהבה
הבלונדיני שלי..המשך מס 4 לחלק א':]
👁️
936 צפיות
💬
6 תגובות
"מה את לא יודעת?"
"לא!! אולי תדבר כבר?!" אמרתי כולי בעצבים...
"מה את לא יודעת?" הוא חזר ושאל...
"אני תכף נותנת לך בעיטה אם אתה לא אומר לי מיזה!!!!"
"חחחחח דפוקה זה אני..."
הוא הוריד את הידיים שלו ואני הסתובבתי אליו... הסתכלתי עליו.. והוא עליי..
והייתה בינינו שתיקה לאיזה 5 דקות בערך... עד שהחלטתי להגיד משו...
"אז זה אתה שכתב לי ת'מכתב?"
"כן... לא ניחשת?"
"ת'אמת לא..."
"וואלה.."
"אזז.. מה רצית??" שאלתי...
"סתם... לראות אותך..."
לא היה לי כוח אליו...
עד שקצת שכחתי אותו בזכות הנשיקה של ערן הוא מופיע לי שוב?! למה זה קורה לייי?????
הסתובבתי והתחלתי ללכת משם...
הוא בא אחריי תפס לי את היד הצמיד אותי אליו ואמר.."שכחתי להגיד לך תודה על אתמול
בערב... אם לא את אנלא יודע מה היה קורה לי..."
"זה בסדר..."
"באמת תודה.. שגם שהתקשרת לאח שלי ולקחת אותי במונית.. תודה!!" הוא חזר ואמר..
"זה בסדר!! באמת.. רק אל תהפוך את זה להרגל... אם אתה צריך שומר ראש תשכור לך
אחד..."
"חחחח..."
שוב שתיקה...
"זהו אז אני יכולה ללכת?" אמרתי וקיוויתי שהוא ישחרר אותי מהצורה שבה הוא תפס אותי
ביד כי זה כבר התחיל לכאוב...
"לא יש עוד משו..." הוא אמר...
"מה יש...?" שאלתי.. ופיתום הרגשתי אותו משחרר את האחיזה שלו מהיד שלי...
ומעביר את שתי הידיים שלו למותניים שלי.. מחבק אותי אליו ואומר לי.."נשאר רק עוד
דבר אחד....." אני הסתכלתי עליו במבט של בבקשה אל תעשה את זההה!! עד שהתחלתי לשכוח
אותךך!! אל תנשק אותייי!! רציתי לצרוח.. אבל גם רציתי לתפוס אותו ולהדביק לו נשיקה
שהוא לא ישכח בחייםםם!!!!
לא התנגדתי... הוא התקרב יותר ויותר.. עד שהאף שלי כבר נגע בשלו.. עוד שנייה
והשפתיים המושלמות האלה שלו ינשקו אותי.........
פיתום צילצווווולל!!!!
הוא נבהל.. והתרחק מעט ואני אמרתי לו "יש צלצול אני לא רוצה לאחר לכיתה.." והתנתקתי
ממנו והתחלתי ללכת..
הסתובבתי רק שכבר הייתי בתוך הכיתה וקלטתי אותו מרחוק עם המבט הלא מבין שלו.. 'בטח
הוא לא מבין מה קרה לי...' חשבתי לעצמי... חייכתי לעצמי.. 'יופי דניאל!! שיחקת
אותה..!!'
והלכתי להתיישב במקום שלי...
שיעור חשבווון!!!
אמאלההה!! מזה התרגיל הזה???
אני הגעתי למסקנה ששיעורי חשובון נועדו לאמלל לתלמידים את החיים.. ואני
רצינייתת!!!!!!
פיתום שמעתי קול מאחורי.. "פסס דניאל....!" הסתובבתי.. זאת הייתה שני שהעבירה לי
פתק.....
פתחתי את הפתק....
"זה לא יישאר ככה... אני מבטיחה לך שזה לא יישאר ככה!! הבנזונה הזה לא התקשר אליי
היום הוא עוד ישלם על זה!!!!
קורל..
מה?? מה קרה לה???
תלשתי חתיכת דף מהמחברת וכתבתי לה...
"קורל מה נדפקת??! מי בנזונה?? מה קרהה??. טוב שאת מעדכנת אותי...
גם אני אוהבת אותך...
דניאל..."
תתי לשני שתעביר לה ת'פתק...
קורל קראה וחייכה.. התסכלה עליי במבט של אווופסס.... ועשתה לי סימן עם היד שהיא
תדבר איתי אחר כך...
לא היה לי כוח לשיעור חשבון אז אמרתי למורה שאני לא מרגישה טוב ויצאתי ל"אחות"...
הסתובבתי בבצפר והיה לי משעמם אז החלטתי להוציא את ערן מהשיעור..... (טוב נווו אז
התגעגעתי אליו קצתת.....)
הלכתי לכיתה שלו.. ודפקתי על הדלת... ושהמורה אמרה לי להיכנס נכנסתי... כמו ילדה
טובה.. (כ-מ-ו!) המורה הייתה מורה שלא הכרתי...הסתכלתי על כל הכיתה והעיניים שלי
הסתובבו כדי לחפש את ערן... בסוף מצאתי אותו והייתי בשווווק ממה שראיתי...
כל הכיתה הייתה ברעש.. (כנראה הייתה להם מורה מחליפה או משו...) ערן ישב שם והתחבק
לו עם איזה כונפה אחת שבטוווח תקבל ממני מכות אחר כך... ושהוא קלט שאני בכיתה שלו
הוא הוריד ממנה את היד ומיהר לקרוא לי... ואני לא עניתי...
המורה אמרה.."כן בבקשה מה רצית חמודה?"
עכשיו התחרטתי שאני רוצה בכלל להוציא את החרא הזה מהשיעור.. הוא כל כך נהנה מה שאני
יפריע לו???
אז אמרתי... "את המורה רונית??"
"לא.. חמודה... אני דקלה..."
"אההה.. טוב אז סליחה..."
"לא נורא לא קרה כלום.." אמרה לי המורה..
כולם חזרו לעיסוקים שלהם ואני יצאתי מהכיתה.. שסגרתי את הדלת ישר מישו פתח אותה...
לא הסתובבתי בכלל לראות מיזה אבל אחרי שנייה כבר הבנתי מיזה..
"דניאאאאאאאללל..." ערן קרא לי...
לא עניתי...
"דניאללללל..." הוא ניסה שוב...
עד שהוא השיג אותי וחיבק אותי...
נתן לי נשיקה קטנה בפה ואמר "מה את לא שומעת שקוראים לך?"
"לא!!!" עניתי בכעס..
"מה קרה?"
"כלום!! תעזוב אותיי!!"
"לא רוצה...(אמר והידק את החיבוק שלו עד שבקושי יכולתי לזוז...)מה תעשי לי..?" הוא
המשיך להתגרות בי!!! כאילו לא עיצבן אותי מספיקק!!!
"את זה!!" נתתי לו כזאתי בעיטה ל*** או בשפה יותר מנומסת.. לאשכים... והשארתי אותו
מתקפל על הריצפה וצועק מכאבים...
ואני המשכתי ללכת לי באיזי לכיוון הכיתה שלי...
המשכתי במסדרון...
וירדתי במדרגות לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן ומרוצה מעצמי... 'שילמד לא להתעסק איתי
הדפקט הזהה!!!' חשבתי לעצמי...
פיתום הרגשתי מישו תופס אותי חזק ביד (אבל חזקקקקק!!)
הסתובבתי.. זה היה ערןן!! הוא היה אדום וכועסססס!!!
הוא הצמיד אותי לקירררר ותפס אותי חזק בפנייםם!!!!
"מה אתה חושב שאתה עושהההה?!!" צרחתי עליווו!!
"מה את חשבת ברגע שנתת לי ת'בעיטה הזאת!!!!! העברת אותי ברית מילה מחדשש!!!!!"
"מצויין!!"
"מה מצויין?!"
"מצויין-מילה בעברית שפרושה טוב מאווד!!!! נהדר!! נפלא!! פנטסטיי!!!" צרחתי עליו עם
נימה של זלזול...
"משוגעת.." הוא אמר.. "אם לא היית בחורה הייתי מפרק לך ת'פרצוף עכשיוו!!!!" אמר
ונעשה כולו אדום ותפס אותיי ממש חזק שזה כבר הכאיב ליי!!!!!
"נו תפרק!!!!!" אמרתי לו..
"אל תעצבני אותי למה אני מסוגל!!"
"נו תרביץ לי נראה אותךךך!!!" אמרתי לו כולי רועדת וחיכיתי לתגובה...
"נוווווו" צרחתי עליו..
"אני דווקא חשבתי על משו יותר טוב..." הוא אמר..
ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתן לי כזאת נשיקה שכולי הסתחררתייייי!!!
הוא שיחרר את היד שלי שכבר כאבה מהאחיזה שלו... וגם את הפנים שלי ופשוט חיבק
אותי...
ואני נסחפתי אחרי וחיבקתי אותו והתנשקנו...
איימממממאאאאאלללללהההה!!!!!
הוא לא נישק אותי הוא א-כ-ל לי ת'פהההה!!!!!!!!!!!
אחחח אמא בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה!!! מאיפה הוא למד לנשק ככה?!?!?!
חיבקתי אותו יותר חזק ונתתי לו ת'נשיקה של החיים שלייי!!!!! נסחפתי אחריווו!!!
אחרי איזה ..... אממממממ... אין לי מושג כמה זמן!!! אבל זה היה ארוך....
התנתקנו...ואז סופסוף נשמתי....
אחרי כמה שניות הסתכלנו אחד על השני וצחקנו..
שסיימנו לצחוק הוא אמר לי... "אחלה ידידים אנחנו מה...?"
"באסט פרייינד!!!"עניתי..
"חחחח..."
"חחחח.."
"אני חייבת לשאול אותך משו.."
"חופשיי בובה..."
"מאיפה למדת לנשק ככה?????"
"חחח... יש לי מורה טובה..."
"חחח חנפן!!"
"חחח...בואי שנייה.. אני חושב שיש לך משו פה בפה הזה שמציק לי..."
"מה בדיוק מצ...." לא הספקתי לסיים וכבר נסחפתי לעוד נשיקה... אבל היא הייתה נשיקה
של דקה... שסיימנו הוא אמר..."זהו.. תיקנתי את הבעיה..."
"חחחח... מטומטם..!!" התקרבנו שוב... ואז צלצל הפלא שלי.. הודעה..!!
התנתקתי ממנו והסתובבתי לראות ממי ההודעה.. הוא חיבק אותי מאחורה ואני קראתי את
ההודעה.. מקורל כמובן!!!
"תגידי י'חולה לאן נעלמת לייי??? תחזרי מהר לכיתההה!!!! קורל.."
"לא!! אולי תדבר כבר?!" אמרתי כולי בעצבים...
"מה את לא יודעת?" הוא חזר ושאל...
"אני תכף נותנת לך בעיטה אם אתה לא אומר לי מיזה!!!!"
"חחחחח דפוקה זה אני..."
הוא הוריד את הידיים שלו ואני הסתובבתי אליו... הסתכלתי עליו.. והוא עליי..
והייתה בינינו שתיקה לאיזה 5 דקות בערך... עד שהחלטתי להגיד משו...
"אז זה אתה שכתב לי ת'מכתב?"
"כן... לא ניחשת?"
"ת'אמת לא..."
"וואלה.."
"אזז.. מה רצית??" שאלתי...
"סתם... לראות אותך..."
לא היה לי כוח אליו...
עד שקצת שכחתי אותו בזכות הנשיקה של ערן הוא מופיע לי שוב?! למה זה קורה לייי?????
הסתובבתי והתחלתי ללכת משם...
הוא בא אחריי תפס לי את היד הצמיד אותי אליו ואמר.."שכחתי להגיד לך תודה על אתמול
בערב... אם לא את אנלא יודע מה היה קורה לי..."
"זה בסדר..."
"באמת תודה.. שגם שהתקשרת לאח שלי ולקחת אותי במונית.. תודה!!" הוא חזר ואמר..
"זה בסדר!! באמת.. רק אל תהפוך את זה להרגל... אם אתה צריך שומר ראש תשכור לך
אחד..."
"חחחח..."
שוב שתיקה...
"זהו אז אני יכולה ללכת?" אמרתי וקיוויתי שהוא ישחרר אותי מהצורה שבה הוא תפס אותי
ביד כי זה כבר התחיל לכאוב...
"לא יש עוד משו..." הוא אמר...
"מה יש...?" שאלתי.. ופיתום הרגשתי אותו משחרר את האחיזה שלו מהיד שלי...
ומעביר את שתי הידיים שלו למותניים שלי.. מחבק אותי אליו ואומר לי.."נשאר רק עוד
דבר אחד....." אני הסתכלתי עליו במבט של בבקשה אל תעשה את זההה!! עד שהתחלתי לשכוח
אותךך!! אל תנשק אותייי!! רציתי לצרוח.. אבל גם רציתי לתפוס אותו ולהדביק לו נשיקה
שהוא לא ישכח בחייםםם!!!!
לא התנגדתי... הוא התקרב יותר ויותר.. עד שהאף שלי כבר נגע בשלו.. עוד שנייה
והשפתיים המושלמות האלה שלו ינשקו אותי.........
פיתום צילצווווולל!!!!
הוא נבהל.. והתרחק מעט ואני אמרתי לו "יש צלצול אני לא רוצה לאחר לכיתה.." והתנתקתי
ממנו והתחלתי ללכת..
הסתובבתי רק שכבר הייתי בתוך הכיתה וקלטתי אותו מרחוק עם המבט הלא מבין שלו.. 'בטח
הוא לא מבין מה קרה לי...' חשבתי לעצמי... חייכתי לעצמי.. 'יופי דניאל!! שיחקת
אותה..!!'
והלכתי להתיישב במקום שלי...
שיעור חשבווון!!!
אמאלההה!! מזה התרגיל הזה???
אני הגעתי למסקנה ששיעורי חשובון נועדו לאמלל לתלמידים את החיים.. ואני
רצינייתת!!!!!!
פיתום שמעתי קול מאחורי.. "פסס דניאל....!" הסתובבתי.. זאת הייתה שני שהעבירה לי
פתק.....
פתחתי את הפתק....
"זה לא יישאר ככה... אני מבטיחה לך שזה לא יישאר ככה!! הבנזונה הזה לא התקשר אליי
היום הוא עוד ישלם על זה!!!!
קורל..
מה?? מה קרה לה???
תלשתי חתיכת דף מהמחברת וכתבתי לה...
"קורל מה נדפקת??! מי בנזונה?? מה קרהה??. טוב שאת מעדכנת אותי...
גם אני אוהבת אותך...
דניאל..."
תתי לשני שתעביר לה ת'פתק...
קורל קראה וחייכה.. התסכלה עליי במבט של אווופסס.... ועשתה לי סימן עם היד שהיא
תדבר איתי אחר כך...
לא היה לי כוח לשיעור חשבון אז אמרתי למורה שאני לא מרגישה טוב ויצאתי ל"אחות"...
הסתובבתי בבצפר והיה לי משעמם אז החלטתי להוציא את ערן מהשיעור..... (טוב נווו אז
התגעגעתי אליו קצתת.....)
הלכתי לכיתה שלו.. ודפקתי על הדלת... ושהמורה אמרה לי להיכנס נכנסתי... כמו ילדה
טובה.. (כ-מ-ו!) המורה הייתה מורה שלא הכרתי...הסתכלתי על כל הכיתה והעיניים שלי
הסתובבו כדי לחפש את ערן... בסוף מצאתי אותו והייתי בשווווק ממה שראיתי...
כל הכיתה הייתה ברעש.. (כנראה הייתה להם מורה מחליפה או משו...) ערן ישב שם והתחבק
לו עם איזה כונפה אחת שבטוווח תקבל ממני מכות אחר כך... ושהוא קלט שאני בכיתה שלו
הוא הוריד ממנה את היד ומיהר לקרוא לי... ואני לא עניתי...
המורה אמרה.."כן בבקשה מה רצית חמודה?"
עכשיו התחרטתי שאני רוצה בכלל להוציא את החרא הזה מהשיעור.. הוא כל כך נהנה מה שאני
יפריע לו???
אז אמרתי... "את המורה רונית??"
"לא.. חמודה... אני דקלה..."
"אההה.. טוב אז סליחה..."
"לא נורא לא קרה כלום.." אמרה לי המורה..
כולם חזרו לעיסוקים שלהם ואני יצאתי מהכיתה.. שסגרתי את הדלת ישר מישו פתח אותה...
לא הסתובבתי בכלל לראות מיזה אבל אחרי שנייה כבר הבנתי מיזה..
"דניאאאאאאאללל..." ערן קרא לי...
לא עניתי...
"דניאללללל..." הוא ניסה שוב...
עד שהוא השיג אותי וחיבק אותי...
נתן לי נשיקה קטנה בפה ואמר "מה את לא שומעת שקוראים לך?"
"לא!!!" עניתי בכעס..
"מה קרה?"
"כלום!! תעזוב אותיי!!"
"לא רוצה...(אמר והידק את החיבוק שלו עד שבקושי יכולתי לזוז...)מה תעשי לי..?" הוא
המשיך להתגרות בי!!! כאילו לא עיצבן אותי מספיקק!!!
"את זה!!" נתתי לו כזאתי בעיטה ל*** או בשפה יותר מנומסת.. לאשכים... והשארתי אותו
מתקפל על הריצפה וצועק מכאבים...
ואני המשכתי ללכת לי באיזי לכיוון הכיתה שלי...
המשכתי במסדרון...
וירדתי במדרגות לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן ומרוצה מעצמי... 'שילמד לא להתעסק איתי
הדפקט הזהה!!!' חשבתי לעצמי...
פיתום הרגשתי מישו תופס אותי חזק ביד (אבל חזקקקקק!!)
הסתובבתי.. זה היה ערןן!! הוא היה אדום וכועסססס!!!
הוא הצמיד אותי לקירררר ותפס אותי חזק בפנייםם!!!!
"מה אתה חושב שאתה עושהההה?!!" צרחתי עליווו!!
"מה את חשבת ברגע שנתת לי ת'בעיטה הזאת!!!!! העברת אותי ברית מילה מחדשש!!!!!"
"מצויין!!"
"מה מצויין?!"
"מצויין-מילה בעברית שפרושה טוב מאווד!!!! נהדר!! נפלא!! פנטסטיי!!!" צרחתי עליו עם
נימה של זלזול...
"משוגעת.." הוא אמר.. "אם לא היית בחורה הייתי מפרק לך ת'פרצוף עכשיוו!!!!" אמר
ונעשה כולו אדום ותפס אותיי ממש חזק שזה כבר הכאיב ליי!!!!!
"נו תפרק!!!!!" אמרתי לו..
"אל תעצבני אותי למה אני מסוגל!!"
"נו תרביץ לי נראה אותךךך!!!" אמרתי לו כולי רועדת וחיכיתי לתגובה...
"נוווווו" צרחתי עליו..
"אני דווקא חשבתי על משו יותר טוב..." הוא אמר..
ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתן לי כזאת נשיקה שכולי הסתחררתייייי!!!
הוא שיחרר את היד שלי שכבר כאבה מהאחיזה שלו... וגם את הפנים שלי ופשוט חיבק
אותי...
ואני נסחפתי אחרי וחיבקתי אותו והתנשקנו...
איימממממאאאאאלללללהההה!!!!!
הוא לא נישק אותי הוא א-כ-ל לי ת'פהההה!!!!!!!!!!!
אחחח אמא בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה!!! מאיפה הוא למד לנשק ככה?!?!?!
חיבקתי אותו יותר חזק ונתתי לו ת'נשיקה של החיים שלייי!!!!! נסחפתי אחריווו!!!
אחרי איזה ..... אממממממ... אין לי מושג כמה זמן!!! אבל זה היה ארוך....
התנתקנו...ואז סופסוף נשמתי....
אחרי כמה שניות הסתכלנו אחד על השני וצחקנו..
שסיימנו לצחוק הוא אמר לי... "אחלה ידידים אנחנו מה...?"
"באסט פרייינד!!!"עניתי..
"חחחח..."
"חחחח.."
"אני חייבת לשאול אותך משו.."
"חופשיי בובה..."
"מאיפה למדת לנשק ככה?????"
"חחח... יש לי מורה טובה..."
"חחח חנפן!!"
"חחח...בואי שנייה.. אני חושב שיש לך משו פה בפה הזה שמציק לי..."
"מה בדיוק מצ...." לא הספקתי לסיים וכבר נסחפתי לעוד נשיקה... אבל היא הייתה נשיקה
של דקה... שסיימנו הוא אמר..."זהו.. תיקנתי את הבעיה..."
"חחחח... מטומטם..!!" התקרבנו שוב... ואז צלצל הפלא שלי.. הודעה..!!
התנתקתי ממנו והסתובבתי לראות ממי ההודעה.. הוא חיבק אותי מאחורה ואני קראתי את
ההודעה.. מקורל כמובן!!!
"תגידי י'חולה לאן נעלמת לייי??? תחזרי מהר לכיתההה!!!! קורל.."





💬 תגובות (6)
קודם כל את מתוקה אמיתית ותודה על העצות
אני אחשוב באמת על מה שאמרת, יכול ליהיות שיש בזה משהו...
מבטיחה לעדכן בהמשך.
אוהבת המונים
מאיה
תחשבי על זה שעכשיו את נוסעת לתאילנד ולמרות שתצאי תבלי מה שלא הייה הוא ישאר
לך בלב וכשתחזרי לארץ או מתישהו שתיפגשו לו כבר לא יהיה רגשות בכלל...
אהבה אמיתית באה פעם אחת בחיים ותזכרי מה אני אומרת לך...שאר האהבות שיהיו או
היו לך זה אהבה אבל לא אהבה אמיתית...
מאמי חבל שתעשי טעות שתתחרטי עליה..
תשבו תדברו תשאלי אותו אם הוא מעדיף אותך קרובה אליו או רחוקה בתאלינג תנסו
לפתור את הבעיות ואיך לא לריב הרבה,תנסו להבליג,כי אם זה אהבה אמיתית אתם
תתגברו על כל הריבים שלכם כי הם קטנים,וכל עוד זה כל כך קטן זה לא מה שיפריד בנכם
אם כל אחד יתן קצת מעצמו וזה לא הייה עם גאוה הכל יהיה מושלם...!
חוץ מזה שתחשבו שבכל אהבה יש ריבים ואהבה שבלי ריב זה לא אהבה...
מאמי חבל שככה תעזבי...תשבו על זה...
נופרוש המאמוש:-)
ואת תיראי שבסוף הכל יהיה לטובה תחזרו ואהבתכם תפרח לנצח.....
שלך מור.
הלוואי שהייתי עוזבת אותו בגלל תאילנד... עזבתי אותו כי לא הפסקנו לריב, כי הגענו למצב שרק הכאבנו אחד לשני.
אני נוסעת לתאילנד כי אני חייבת להוציא אותו מהראש, כי אני חייבת לשכוח אותו, הוא חתום בקבע לעוד שנה,אבל אולי הוא יצטרף אלי בעתיד.... מי יודע
מאיה
אם זה לא קשור לתאילנד אל תוורתי כי אהבהת אמת לא מוצאים בכל יום..וחבל שתהרסי דבר כ"כ גדול ...חישבי על זה..
זה כזה עצוב באמת..
תתגברי מאמי זה לא הכול!!!
אבל שאלה: למה עזבת אותו?!?
תעני לי בתגובות שלך מ!ר!ש..
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות