הבלונדיני שלי.. עוד המשך לפרק א':]

שהגעתי לשם בן עוד ישן... איזה חתיך הוא..

הבלונדיני שלי..

התקרבתי אליו וליטפתי את הפנים שלו.. הוא ישן כל כך חזק שהוא לא זז אפילו ולא הרגיש
שנגעתי בו..

פיתום היה לו פלאפון.. מתוך כיס המכנס שלו... הוצאתי בזהירות את הפלאפון לו מהכיס
התרחקתי לסוף המשרד ועניתי... "הלו..?"

"הלו?? בן??" נשמע קולו של גבר...

"זה לא בן זאת ידידה שלו.. מיזה?"

"אח שלו.. ארז... איפה בן??"

"אממ.. בן.. הוא לא כל כך מרגיש טוב... תגיד יש מצב שאתה בא לקחת אותו מפה?? כי
במצב שלו לא נראה לי טוב שיילך הביתה לבד...."

"וואי אבל האוטו לא אצלי... אולי את יכולה להביא אותו הביתה ואני יחכה לך בחוץ?? את
יכולה??" פיתום נזכרתי שבן גר בסוף הרחוב שלי.. אני גרה בתחילת הרחוב..

"בטח.. אין לי בעיה..."

"וואי סבבה... אז שאת באה תני לי צלצול מהפלא של בן למספר שלי בטח כתוב לו שם
אותו.. ואני יירד..."

"אוקיי... טוב.. ביי..."

"ביי..." ניתקתי את הפלא והלכתי להעיר את בן...

"בן.. בן.. קום..." לחשתי...

הוא לא קם...

"בן!! תתעורר..!!!" הרמתי את קולי קצת...

"אהה... מ..ה??" הוא התעורר...

"בנוש.. קום.. הולכים..." אמרתי לו והוא פתח עיניים והסתכל עליי..

"אני חולם..? אני יתעורר ואת תעלמי..?"

"לא אתה לא חולם... אבל אנחנו צריכים ללכת הביתה..."

"צ-ר-י-כ-י-ם? את באה איתי הביתה?"

"לא.. אבל אתה נוסע איתי במונית..."

"באמת..?" "כן..ייאלה קום מאמי.."

בן קם מהספה ונשען על השולחן ואני בינתיים הפניתי אליו את הגב וקיפלתי את שמיכה כי
הבטחתי לשמעון (בעל המשרד...) שאני משאירה לו משרד נ=ק=י..

בן בינתיים לבש את החולצה שלו ואני קיפלתי את השמיכה פיתום הרגשתי אותו מחבק אותי
במותניים...

הוא סובב אותי אליו ואמר לי "אני אוהב אותך.." ואז נישק אותי..

לא נישקתי אותו חזרה אבל גם לא סובבתי את הראש.. פשוט נשארתי ככה בלי לזוז.. חושבת
על ה-3 מילים שהוא אמר עכשיו.. אולי ברצינות או אולי רק כדי לבדוק איך אני יגיב..


א-נ-י א-ו-ה-ב א-ו-ת-ך...

רציתי להכנע לנשיקה ובדיוק שבאתי לנשק אותו בחזרה צילצל הפלאפון שלי...

הוא לא עצר את הנשיקה ורק הצמיד אותי אליו חזק יותר..

סובבתי את הראש ואמרתי "בתן לי לע...." הוא לא נתן לי ללכת..

הוא רק חיבק אותי חזק יותר והמשיך את הנשיקה...

הטלפון המשיך לצלצל.. הייתי חייבת לענות...

"בן תן לי לענות לטלפ..." הוא נישק אותי ולא נתן לי לדבר... אוווף!!! איזה עקשןןן!!


והטלפון הפסיק לצלצל...נכנעתי לנשיקה.. לא יכולתי יותר.. רציתי אותו...

פיתום הטלפון צלצל שוב.. "תן לי לענות..!!" שחררתי ממנו את הידיים שלי ולקחתי
הטלפון ועניתי...

"הלו?"

"דניאל!!! איפה את????" שמעתי את קורל...

"אני... אני... תכף באה..."

"טוב אני מחכה לךךךך!!! 2 דקות ואת פה!! שמעת??"

"טוב!! בסדר..!!" ניתקתי...

התנתקתי מבן ואמרתי לו "יאללה בוא הולכים.."

"כבר?"

"מה כבר?? כבר 5 בבוקר!!!!"

"טוב בואי..."

הוא ניסה ללכת ופיתום הסתחרר ונפל...

"בןןןןןןןן אתה בסדר??????"נלחצתייייייייי

"כן כן... אבל כואב לי הראש..."

"בוא אני יעזור לך ללכת עד המונית...."

"תודה..."

הוא שם את היד שלו מאחוריי הראש שלי ואני תפסתי אותו במותניים ועזרתי לו ללכת...


הגענו לקורל וקורל עמדה עם עמית מחובקת..

"הגעתי..." הכרזתי עם חיוך..

"שיחיינו והקיימנו והיגיענו לזמן הזה..!!" אמרה קורל...

"חחח אבלה!! ייאלה בואי בואי נעוף מפה... נעצמות לי העיניים כבר...!!" צעקתי
לעברה...

"אללה בואי.."

יצאנו מהמועדון קורל ועמית מחובקים הולכים צעד רגיל צעד צרפתית?.....

ואני הולכת עם בן שמסתכל עליי ושואל "מה? חבר שלה?"

"אין לי מושג..."

המשכנו ללכת ועצרו לידינו 2 מוניות..

קורל אמרה לי "דניאל אני נוסעת איתך או עם עמית??"

"אני חושבת שאני ייסע עם בן ואת תסעי עם עמית... בסדר??"

"נאוו פרובלם האני..." (אין בעיה מותק..) ענתה לי קורל ונכנסה למונית עם עמית...


אני ובן נכנסנו למונית... זה היה הנהג החמוד שלקח אותי למועדון!!!!

איך שמחתי...

"אז שוב אנחנו נפגשים.." אמר הנהג בצחוק...

"חחח.. כן... קח אותי לאיפה שלקחתי אותי משם בתחילת הערב.. זוכר?"

"בטח חמודה.. איך אפשר לשכוח??"

"חחח.."

והתחלנו בנסיעה...

"אני עייף.. וכואב לי הראש.." אמר בן פיתום..

"בוא שים עליי ראש ותנסה לנוח עד שנגיע..."

הוא שם עליי ראש בלי לשאול יותר מדי שאלות וככה נסענו...

הוא נרדם אחרי 2 שניות...

ואני ליטפתי לו את השיער והפנים והלכתי למות מכמה שהוא יפה...

רציתי לנשק אותו אבל לא!!!

אני לא יעשה את זה.. מחר הוא ישכח הכל ואני ייצא מטומטמת.. למה מה קרה?!!?

הגענו לרחוב שלי...

ביקשתי מהנהג שייסע עד סוף הרחוב קודם..

הוא נסע ואני התקשרתי לאח של בן שיבוא לקחת אותו..

הוא ירד אח גדול יש לו..

חתיך לא פחות ממנו..........................

עזרתי לו להוציא את בן מהמונית הוא תפס אותו ורצה לעלות אותו הביתה..

שפיתום הם הסתובבו בן בא לעברי ואמר לי "ביי.." ב..." ונתן לי נשיקה...

העפתי אותו.. "ביי!!"

וסגרתי את הדלת..

ביקשתי מהנהג שיוריד אותי בפתח הרחוב כי ממילא הוא מסתובב.. הוא אמר שאין בעיה
והסתובב...

לפני שירדתי הוצאתי לשלם לו כסף ...שילמתי... יצאתי מהמונית וסגרתי את הדלת...

כשפיתאום הנהג פנה אליי "את אוהבת אותו נכון?"

"מה?" שאלתי מופתעת...

"את אוהבת את הבחורצ'יק הזה נכון?"

"אממ.. אני חושבת שכן..."

"גם הוא אוהב אותך..."

"מאיפה אתה יודע?" שאלתי..

"אני יודע... בהצלחה לכם שיהיה לך לילה טוב..."

"ביי... תודה!! גם לך!! סע בזהירות!!!"

הנהג חייך אליי ונסע לדרכו...

והשאיר אותי עם המחשבות שמילאו את ראשי כל הלילה......

נכנסתי הביתה וישר עליתי למעלה לחדר שלי.. החלפתי בגדים לפיג'מה..

ראיתי את קרניי השמש הראשונות מבצבצות להם מבחוץ.. א-ו-ר!!

יצאת מהחלון וראיתי את השמש עולה לה...

חשבתי על בן...

על הנהג מונית הזה מאיפה הוא יודע שהוא אוהב אותי..?

אווווף צא לי כבר מהראשש!!!!!!!!

פיתום הרגשתי יד מונחת לי על הכתף הסתובבתי..