לך שלא תקרא אותו לעולם...!!!

מה לרשום לך אין לי מושג, למה מעולם לא היה לי חבר, מעולם לא התנשקתי, גם תמיד צחקתי על האהבה, על הגברים והנשים, אבל לזה לך לא ציפיתי זה דבר שחדש לי שהשתנה לי. זה רגש לא מוכר, זה כאילו העולם עומד מלכת ואתה תמיד נמצא שם עומד ולא נעצר עם העולם. תמיד רשמו שירים על אהבה אמרו מהי אהבה אבל מעולם לא חשבו שזה נכון, שזה הרגש. ואז הגעת אליי שנה שעברה היית חמוד, ממש לא תמים אבל ממש מצחיק עד היום, ואז רק בסוף השנה הבנתי שזו האהבה הבנתי מה הרגש ועל מה צחקתי. ואז אז הרסת אותי כי השנה נודע לך ואתה פשוט לא רצית אמרת לי. ואפילו שאני משחקת לך אותה אדישה שלא אכפת לי ממך שהתגברתי עליך שזה נגמר שזהו אתה מתחיל להסתובב סביבי רק כדי שאני יראה אותך ואולי תוצא ממני רמז שאומר לך שאני עדין אוהבת אותך, ויעלך לך את הגאווה מחדש, איך אני מצליחה להחזיק את עצמי לצידך?? אני לא יודעת אז אני לא מצפה שאחרים ידעו אתה אפילו שאלת את החברה שלי זו ששלחתי אותה לומר לך שאני אוהבת אותך מה שלומי, ואח"כ שאני רשמתי לה באייסי: אני שמחה להכיר אותך שזו הייתה גאווה בוודאי זכיתי בפרס ואז רשמתי קובי במקום את שמך, התחלת לומר לה ללא ידיעתך שאני שם, שזה מסריח, והתחלת לשאול איזה כמה פעמים מי זה קובי?? עד שזכית בתשובה שהוא ידיד שלי אז נרגעת ושתקת ולא דיברת עוד עד ששלחנו לך לילה טוב כי ישנתי אצלה. אך לומרות כל זאת אני מוכנה עדין לקבל אותך היום, מוכנה לומרות שלא תוהאב כי: "כמה כוח יש לאהבה לנצח להשפיל את הגאווה", ולשכוח מהמשפט: "שאחד אוהב והשני מחבב זו לא אהבה זה כאב". אז מה אני אמורה לעשות?? תכף חופש פסח בלעדיך 3 חודשים, ואז החופש הגדול ושלום לתמיד מה אני יעשה?? והחברות חושבות שזה סתם צחוק שזה לא קיים ואין בי רגש כזה.. מה עושים??