פעם כן, פעם לא ולבסוף כמו תמיד שוב כן!!

טוב אז ככה זה סיפור לא כל כך ארוך אבל סך הכל אני רוצה עזרה...

לפני בערך שנתיים וחצי התאהבתי בפעם הראשונה במישהו,התאהבתי ממש בפעם הראשונה
בשחר(הוא גדול ממני בשנתיים וחצי). באותם רגעים שאני תמיד חיפשתי אותו, וכל כך
אהבתי הוא שם עלי פס....אנחנו היינו ידידים טובים אבל ממש לא יותר מזה. שחר הוא ילד
די מחובר לחברה ולרוב עם אנשים שאני מסתובבת איתם, היה לו חבר, החבר הכי טוב שלו
היה, זה היה דרור. לי היתה חברה ושהיא (לפחות באותו הזמן) הייתה החברה הכי טובה שלי
(מורן). אנחנו היינו שתי חברות שלא זזו מאחת לשניה, אבל פעם אחת קרה משהו לא כל כך
נעים... מורן חיבבה מעוד את דרור שהוא היה חתיך השכונה. והוא...לא ממש ראה אותה
בעיניים שלו..אבל לעומתו שחר כן ראה אותה ואז, הוא בעצם ראה רק אותה (אהב אותה).

יום אחד כשנפגשנו כולם בשכונה, שחר החליט שהוא הולך לדבר עם מורן וזה מה שעשה...הוא
דיבר איתה וביקש ממנה חברות, אבל מורן לא הסכימה, והחליטה שהיא צריכה להגיד לו עלי,
ואמרה לו שאני אוהבת אותו. עכשיו דרור שכמובן היה מעורב בכל הסיפור לקח לרגע את שחר
לצד ושם אמר לו שאם הוא לא מציע לי חברות הקשר שביניהם מת. שחר שכמובן לא יכל לעשות
כלום חוץ מלבקש ממני חברות, וכמובן שעשה את זה. היינו חברים אבל....רק רבע
שעה...(הרבה לא?) לא משנה פשוט דיברנו והוא הסביר לי את העיניין ואת כל האמת.
בקיצור אני אהבתי אותו לפחות שנה וחצי.אבל כשכבר יצאתי ממנו, ושכחתי הוא נזכר, הוא
פתאום הבין את עצמו... או...שאני הייתי עיוורת...אני לא יודעת אבל זה מה שקרה: יום
אחד בקיץ כשכולם היו בבריכה, הוא לקח אותי לצד , ואמר שאוהב אותי ושרוצה להיות
איתי, ואני כמו גמורה הסכמתי לו. אחרי יומיים נפרדנו ואחרי שבוע בערך חזרנו לחודש,
כמובן שאני כבר לא הייתי מאוהבת בו כל כך כמו אז ונפרדנו....לרוב...בגלל לחץ חברתי
(לא משנה למה)..



מאז עבר הרבה זמן של ידידות, של כייף ושל זיכרון חמוץ.



בזמן הזה היה לי חבר.. חבר שאיתו הייתי כמעט 4 חודשים, חבר שאיתו שמחתי וסבלתי, זה
היה הבן אדם הראשון שבגללו בכיתי, הבן אדם הראשון שדאגתי לו כל כך ושמרתי, חבר
שאהבתי ושאנתי ואת האמת הייתה בי יותר שנאה מאהבה (בסוף הקשר), אבל גם אותו שכחתי
עם הזמן.



אחרי שבועיים בערך אחרי שאני ואותו אחד (החבר) נפרדו פגשתי את שחר, ואני נשבעת שהוא
היה איתי כל כך רציני כשדיבר. בקיצור הוא אמר שהוא אוהב אותי, שהוא רוצה להיות איתי
בקיצור בלה בלה בלה....אני הרי כבר לא אוהבת אותו ולא חושבת עליו, ועדיין חושבת על
החבר לשעבר קצת, אמרתי לו שאני לא מוכנה לקשר ושאני עדיין חושבת על אותו אחד....אבל
הוא לא וויתר ואמר שהוא יעזור לי להתגבר עליו וביקש שאני לפחות אנסה קצת, ובסוף
לסכמתי לקחת יום לחשוב על זה ועניתי לו במילה ברורה של "לא!" והוא עזב את הקטע כי
הבין שאין סיכוי.



כשנפגשנו לפני כמה ימים הרגשתי מן בום כזה בלב של "אותו כבר שכחתי מזמן או שזה היה
פסק רגשות להרבה זמן?" ועכשיו אני חושבת עליו ולא יודעת מה לעשות כי בטוחה שעכשיו
לי אין סיכוי איתו..





הסיפור אמיתי אבל לא עלי....על מישהי אחת (השמות לא נכונים) ואני בכל זאת מבקשת
עזרה של מה לעשות עכשיו ואיך להתקרב עליו...