זה לא יגמר לעולם... לא משנה מה יקרה

זה התחיל לפני שלוש שנים, כשהכרנו.


כשאני נכנסתי לחנות ממתקים לקנות כמה חטיפים ליום הולדת של אחותי הקטנה, לפתע ראיתי בחור מהמם לחנות נכנס, אותו בחור שחום עור, עיניים ירוקות ושיער שחור חלק עד הכתפיים, אותו בחור היית אתה. אני זוכרת שניגשת למוכר וביקשת חבילת שוקולד, אני כבר יצאתי מהחנות, אתה יצאת אחרי והגשת לי את החבילת שוקולד ואמרת: "הנה שוקולד לילדה הכי מתוקה בעולם"


חיוך קטן עלה על פניי, היית מקסים, הדהמת אותי, אחר כך שאלת מה שמי ומאיפה אני, דיברנו קצת, הכרנו קצת, אמרת לי שאתה נוהג לבוא לכאן עם חבריך.


יום למחרת באתי שוב לאותו מקום בתקווה לראותך ואכן ראיתי אותך שם לבד לבוש ג'ינס משופשף וגופיה לבנה שמבליטה את גופך.


ראית אותי וניגשת אליי, ביקשת מספר טלפון ונתת לי את שלך, התחלנו לדבר כל יום כמעט בטלפון ואז להפגש כמה פעמים עד שהיינו מתראים כל יום. יום אחד נפגשנו בגינה שליד ביתי, אתה אמרת לי שאתה רוצה שנדבר על משהו חשוב שיש לך לומר, אמרת לי שאתה מרגיש אליי דברים ושאתה נמשך אליי, לא היה לי מה להגיד לך חזרה למרות שגם אני הרגשתי כמוך, עד שהתקרבת אליי ונישקת אותי, באותו הרגע הרגשתי פרפרים בבטן, אחר כך אמרת לי שבחיים לא פגשת מישהי כמוני. אני ואתה פיתחנו קשר שכל יום התחזק יותר, הרגשות שלי כלפיך התחזקו יותר ויותר ולמדתי להכיר אותך טוב מאוד ונגלה לי נער מקסים, רומנטיקן, מתחשב, נאמן, נער שכל נערה הייתה רוצה למצוא.


היינו ביחד שנתיים, וכל יום אהבתי אותך יותר, אלה היו השנתיים הכי מאושרות בחיי, אך הכל נגמר כשהכרתי לך את החברה הכי טובה שלי, התחלתם להפגש מאחורי גבי ורק אחרי שבועיים גיליתי את זה כשראיתי הודעות ממנה בפלאפון שלך וביקשתי ממך להסביר הכל ואתה סיפרת לי את האמת....


כעסתי כל כך! נפגעתי כמו שבחיים לא נפגעתי, בחיים!! מאותו הרגע אני נשבעתי שאתה מחוק בשבילי! שאני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים!!! ואת אותה "חברה" החרמתי לגמרי מחיי.


במשך שלוש חודשים חיפשת אותי, התקשרת אליי כל הזמן אך אני לא עניתי, באת אליי הרבה פעמים אבל אני לא רציתי לראות אותך, שלחת הודעות, לא טרחתי לקרוא, פשוט ניתקתי אותך לגמרי ממני.


כל יום נזכרתי בל ובכיתי אך לא רציתי לשמוע ממך, הייתי יותר מידי פגועה. אחרי 3 חודשים נפגשנו במיקרה שוב באותה חנות ממתקים שהכרנו בה, אתה תפסת אותי מהיד ולא נתת לי ללכת, רצית שנדבר, בסופו של דבר הסכמתי להקשיב ואתה אמרת: "אני מצטער על מה שקרה אני יודע שהייתי זבל ואני מבטיח לך שזה לא יקרה שוב, אני מתגעגע אליך אני לא יכול יותר" היה כואב לי לשמוע את זה, בכית, התחננת שנחזור, ואני רק רציתי לבכות, לחבק אותך ולנשק אותך ולהגיד לך כמה אני מתגעגעת ורוצה אותך אבל לא יכולתי כי פחדתי, לא סמכתי עליך יותר, אמרתי לך שאני צריכה לחשוב, אחרי חודש התקשרתי אליך וביקשתי שנפגש, רציתי שנחזור, רציתי להגיד לך כמה אתה חשוב לי, נפגשנו, איך שראיתי אותך חיבקתי אותך, לא יכולתי להחזיק את עצמי ובכיתי. "חזרנו?" שאלת אותי, ואני אמרתי שכן. אני ואתה היינו ביחד עוד שנה ואז בגלל קנאה מטומטמת שלי זה נגמר, כשבאתי אליך יום אחד וראיתי אצלך ידידה, ולמרות שידעתי שזאת רק ידידה, פחדתי נורא, עשיתי יותר מידי סצנות אבל הכל מאהבה, רק בגלל שאני פוחדת לאבד אותך שוב, עכשיו אני ואתה רק ידידים ואני רוצה יותר, אני אוהבת אותך ואני יודעת שגם אתה אותי, אבל בגלל האגו הטיפשי שלי אני לא מסוגלת לספר לך על רגשותיי.


רציתי שתדע שאני אוהבת אותך כבר יותר משלוש שנים ואני יאהב אותך תמיד ולא משנה מה יקרה הרגש הזה לא יגמר לעולם.