זיכרון מאהבהת אמת

כולם כתבו על האהבה הראשונה שלהם אבל אני לא אכתוב על אהבתי הראשונה אלא על אהבת
חיי . כן...רק עליו אני יכולה לכתוב רק עליו אני יכולה לחשוב במיוחד שהוא רחוק כבר
אמרתי זאת לא פעם שרק הזכרונות מקלות על הכאב שבגעגוע הוא העניק לי המון זכרונות
אבל יש לי זכרון אחד שאני תמיד מעלה אותי תמיד נזכרת בו כזה מן זכרון שמחזיר אותי
לשם וגורם לי להרגיש שוב את ההרגשה הזו.

קשה לי להסביר את ההרגשה אבל אני בטוחה שאתם מכירים אותה ..אהבה כזאת חזקה שעוברת
בכל נקודה שוב שמשכרת את כל החושים שאין ממנה מנוס גם אם תנסה הכי חזק שאפשר לברוח
ממנה..זה בלתי אפשרי זה מה שהרגשתי רציתי לברוח אבל לא יכלתי ונשארתי שם על הספסל
מול הגן השמש טרם זרחה והוא ישב שם לצידי קרוב קרוב כנראה היתה זו מזימה של הרוח
שנשפה בכל הכוח שקיררה את האוויר כדי שלנו לא תהיה ברירה אחרת אלא להתחמם אחד בגופו
של השני.

ידו השמאלית חיבקה אותי והעייפות הכריחה אותי להניח את ראשי על הכתף שלו טוב אולי
זאת לא העייפות זה משהו בלב שהכריח אותי משהו שמשך אותי במבט שלו במגע שלו הוא אט
אט התקרב ליטף בשפתיו את שפתיי בעדינות הם היו אלא שסיפרו לי על האהבה שהייתה חבויה
בליבו ואני רציתי רק לגעת בה לחוש אותה כבר לא יכלתי לברוח רציתי רק להתקרב וזה מה
שעשיתי ואז זה קרה הוא נישק אותי הצית לי אש קטנה בלב ובאותו רגע השמש הראתה את
פניה הציפורים זימרו בקולי קולות הפרפרים רקדו מעל הפרחים ואני סוף סוף טעמתי טעמו
של אושר.

הוא הביט בי בעיניו הירוקות שנצצו כמו שני כוכבים יפים והבטיח לי...."אני לעולם לא
אפגע בך"...

ושמה הכל התחיל שמה החיים שלי התחילו והיום היום אני יודעת שלא משנה מה הוא תמיד
יהיה שם כדי להחזיק לי את היד לנגב את הדמעות ולגרום לי לחייך...מחיוך אחד שלו.

עכשיו זה קשה שהוא רחוק...אבל כשאני נזכרת בזיכרון הסגול הזה אני יודעת שהאהבה חזקה
יותר מסלע ואם היא אמיתית היא תעבור כל מכשול אפילו אם מדובר באש השאול.גם אם הוא
רחוק גם אם הגעגוע גדול...הלב שלו אצלי ,הלב שלו קרוב ..הוא חלק ממני עכשיו חלק
בלתי נפרד חלק שמניע אותי להמשיך ואם יום אחד הוא ילך ממני..אני לא אקום ואסרב
להמשיך..אני לא יכולה להמשיך בלעדיו...כבר אמרתי הוא חלק בלתי נפרד