חני שלי...

חני החלום הקטן שלי שכנראה יישאר תמיד בגדר חלום, הגוף הקטן והמושלם הזה, החיוך המתוק והכובש, המבט העמוק..
לא רוצה לחיות באשליות מפחדת מהן אפילו, לא ישקר לך, מתגעגעת לאותם ימים שהיית מסתכל לי בעיניים ורואה רק טוב ותמימות, מתגעגעת לימים שהיית דואג לי וכל תזוזה קטנה מרגיש, מתגעגעת לימים שהיית עוצר הכל ואומר לי 'אני אוהב אותך'.
רוצה שהכל יחזור, רוצה שתחזור אליי שתהיה שלי, שכל פעם כשאני יחשוב עלייך יהיו לי את הפרפרים בבטן, כל פעם כשאני יסתכל עלייך הגוף שלי יתרגש מחדש...
מה שהיה בינינו היה דבר מקסים, אהבה נדירה, טהורה, אף אחד בחיים לא יגיע לרמה שאהבנו, לתשוקה שלנו.
מתוק, תמיד אתה תופיע במחשבותיי, לאן שלא אלך אני יראה אותך מולי, לאן שלא ינסה להתקדם, דמותך תעצור אותי, האהבה שלי אלייך היא אהבה ילדותית, נעה בין המציאות לחלום, הכעס לשמחה, הקנאה לחופש...
לא מסוגלת לדמיין לעצמי את הימים שיעברו בלעדייך, בלי לשמוע את הקול שלך, בלי לחבק אותך, לנשק אותך, לראות אותך...
יש חיים אחרי זה אני יודעת, תמיד אומרים הלך אחד? בא אחר...
אבל אף אחד לא מבין שאני לא רוצה אף אחד אחר, שאתה הבן אדם שכבש לי את הלב, שכל חלק שבי שייך לו, הבן אדם שלמענו אני מוכנה לתת את החיים שלי ואני ייתן אותם אם צריך...
אני רושמת את המכתב הזה ואני נרתעת ממנו, מפחדת שאולי זה מכתב פרידה..? מכתב אחרון?? אבל לוקחת סיכון ורושמת, ייקח סיכון ויקריא לך אותו, בתקווה שלעולם לא תשכח אותי ובתקווה שתדע, שאני תמיד פה, אוהבת אותך ויותר מזה... שלך לעד, לנצחחח... קרניתו'ש.