מלחמת המפרץ - פברואר 1991 - הרגעים שהיו לי בגיל 5 / סילבסטר החתול.

5 שנים אחרי שנולדתי,

חוויתי את המלחמה הראשונה.

לא הבנתי למה לכזה עולם הגעתי?

אם אנשים נהרגים בצורה משונה.



נכנסנו כל המשפחה למקלט,

ואמא שלי חיבקה אותי כל כך חזק,

הייתי רק ילד וכל זה לא נקלט,

וקול של בכי בצד האחר נזעק.



טיל פגע בבניין של מישהו קרוב,

מישהו שקרוב למשפחה שממול,

הדמעות לא הצליחו את הפנים לעזוב,

ונשמעו צרחות וקולות של יילול.



חיבקתי את אמא חזק ובכיתי,

אמא הסתכלה עליי ונתנה נשיקה,

שאלתי אותה למה לכזה עולם זכיתי?

אבל את התשובה קיבלתי לבד: בשתיקה.



בכיתי עוד, הייתי בן 5 ילד קטן:

אמא אמרה שיש הרבה מלחמות,

למשל בכל יום אלוהים נגד השטן,

או האושר נגד כל הדמעות.



שאלתי אותה איפה האושר שלי,

האם הוא תמיד נלחם בדמעותיי?

זה שיילחם בדמעות בשבילי,

וייתן שוב סיבה לחיוך קטן בחיי.



ואז אמא אמרה לי משפט שלא אצליח לשכוח,

האושר יגיע אליך במצבים אחרים,

על המלחמה הזאת כבר לא ניתן לסלוח,

אבל עוד חייך, ילד שלי, יהיו מאושרים.

-----------



אמא, אני אוהב אותך הכי בעולםם!!!!!!

ארז יא בכיין, כמה בכית.. חחחחחחחחח..

ואילן, וואי, אתה סוס ענק חבל על הזמן!!!

היה טיל קרוב לבית שלך אם אני לא טועה ולא קרה כלום.. בטח הטיל פחד ממך... ;-) (והמבין יבין)..