לשמוח שאנחנו ידידים או לבכות שזה מה שנהיה?

אתה זוכר כשהכרנו? אני זוכרת שממש שנאתי אותך חשבתי שאתה סנוב ולא אהבתי לדבר איתך.


אבל בסוף כש-א השאיר אותנו לשתי דקות לבד במקום להתחיל לריב התחלנו לדבר על דברים שאנחנו אוהבים... ויש הרבה כאלה אנחנו נורא דומים, הפכים אבל דומים בערכים שלנו..


כשאמרת שאתה מתחיל לפתח אליי משהו פשוט דאגנו שזה יעלם וככה גם הידידות הטובה שפיתחנו, מידידים שנפגשים ומדברים בטלפון הפכנו לשני מכרים שאומרים שלום ומדברים לפעמים אם זה הכרחי על א כשייעצת לי... אבל שם זה נגמר...


וחודש וחצי אחרי זה הכרתי לך את אחת החברות הכי טובות שלי ונכנסתם לקשר... אבל זה לא נמשך הרבה זמן, ומאז זה היה חודש כן להיות יחד וחודש לא לא היה לך קשר יציב איתה.


וכשאני וא' נפרדנו חצי שנה אחר כך אני זוכרת איך הקשר שלי ושלך נעלם, ועוד הפעם אתה חזרת להיות בקשר איתה וכך גם אנחנו...


אבל הפעם זה לא היה אותו דבר אפילו רבנו...


אבל מאז שחזרנו לקשר ואתה והיא המשכתם כל אחד בדרכו התקרבנו יותר וכשאני רואה אותך אני קופאת במקום ומחייכת חיוך דבילי, וכשאני שומעת את הקול שלך צמרמורות עוברות בי.. וכשאתה רואה אותי ומחבק אותי אתה חושב עליי כידידה שמקשיבה לך תמיד אבל אני מרגישה זרמים בכל הגוף.


וזה אסור שיקרה בינינו כי החבר הכי טוב שלך הוא היה החבר שלי ומבחינתו הייתי החברה הראשונה והכי מיוחדת... נכון בסך הכל כיתה ט' היינו אבל זה עדיין נחשב כאהבה רצינית ראשונה... והחברה הכי טובה שלי זה יפריע לה היא תיתן לי להיות איתך אבל אני יודעת שאיפשהו בפנים היא תרגיש שאני בוגדת באמון שלה....


ואתה, לא נראה לי אתה שם בכלל עליי אם לא ידידות....


כשאתה צוחק איתי לפעמים עזבי אותך בואי נהיה ביחד אנחנו הכי מתאימים.... או כשסתם מישהו זורק את זה בצחוק אתם לא מבינים שמבחינתי זה חלום...


והיום ניסית לשכנע אותי לצאת לשבת עם כולם אבל תהיה שם ה"חברה" החדשה שלך להחודש והיא תחבק אותך ותהיה איתך ואני אשב שם וארצה להיות במקומה....


אז אני מקווה שיום יבוא ודרכינו יצטלבו כשנבגר ואז לאף אחד לא יהיה אכפת ותאהב אותי כמו שאני אותך ונהיה ביחד....


שלך תמיד.....