התשוקה שלי אהבתי אלייך

עוד יום רגיל שעובר בשיגרה שלי.. באה לביצפר לומדת יוצאת להפסקות עם חברות
וחברים צוחקת.. ואז הוא ניכנס לכיתה שלי באחת ההפסקות.. אני ישבתי לבד הייתי בצד
ושתקתי ( מה שאני בדראך כלל לא עושה) לא היה לי מצב רוח רציתי קצת שקט ואז אהבת חיי
התיישב לידי ... שררה בינינו דממה מוחלטת שאם היו זבובים בחורף היו שומעים אותם.
ואז הקרח נישבר והוא שאל איך קוראים לך אמרתי לו את שמי.. ואז הוא שאל אותי למה יש
לך מבט בעיינים של עצב ? אמרתי לו שאני עייפה , התחלנו לדבר שאלית באיזה כיתה הוא
ואיכשהו התגלגל שהוא היה בכיתה של אחותי בכיתה ט יוד ( עכשיו הוא סיים ללימוד אבל
שהכרתי אותו הוא היה בכיתה יא) הסתבר שהוא ידיד טוב שלה. פתאום צילצול כולם חוזרים
לכיתות שלהם אמרנו ביי אחד לשני . היום ניגמר ויום למחרת רואה אותו שוב המבטים
העיינים שלנו ניפגשים אחד בשני ואנחנו שותקים ממשיכים ללכת לכיוונים מנוגדים אבל
ממשכים להסתכל אחד לשני בעיינים וככה חלפו להם שבוע. התחלנו לדבר החבר הכי טוב שלו
שגם אותו הכרתי באותו יום הפך להיות כמו אח גדול בישבילי.. בהתחלה גם אהבתי היה
פתאום ידיד טוב שלי.. היינו מספרים הכול אחד לשני.הוא סיפרלי שהוא אוהב את הילדה
שאני הכי שונאת בעולם. לאט לאט התחברתי לילדה ששנאתי כול כך.. וניסתי לקשר בינהים
קצת שיסתדרו העניינים בינהם .. בהתחלה לא ידעתי שיש לי רגשות אליו התכחשתי לזה כי
היה לי טוב לבד בלי אהבה. חברות שלי אמרו לי אלינור את אוהבת אותו הכחשתי. אמרתי לא
אני לא . התחלתי להיפגש איתו ועם ידיד הכי טוב שלי שבמקרה הזה זה החבר הכי טוב שלו
כמו אח בישבילו. התרחקתי מהחברות הכי טובות שלי. התחלתי להיות בחבר'ה שלהם. באותו
תקופה היה לי חבר , כשהעניינים התחילו להתגבר שסוף סוף הבנו שאנחנו רוצים אחד את
השני ,שאנחנו חושקים אחד בשני התחלנו להיפגש בסתר היינו ביחד ככה עבר יום ולילה
שהיינו ביחד שכחתי מהבית שכחתי מהחברות שחכתי מהלימודים שכחתי מהעולם כולו הרגשתי
שרק אני והוא ביחד.. חבר שלי היה מצלצל אלי שהייתי איתו . הוא אמר לי להיפרד ממנו
כדי שנהיה ביחד אבל לא יכלתי פחדתי החבר הזה היה בנאדם מפחיד טיפוס עברייני מעשן
גונב לא ידעתי מה עשיתי איתו בכלל. יום אחד שהחיים שלי ביקש ממני להיפרד ממנו
החלטתי לקחת את עמצי ולהיפרד , ניפרדנו אהובי כוך כך שמח היינו ביחד היה לנו כיף
החום בגוף שלנו עלה ואז יום למחרת החלטנו לראות מה אנחנו עושים עם עצמנו הגיע
הנפילה הגדולה הוא דיבר איתי ( אני מספרת בקצרה את כול מה שקררה באותו יום וגם מה
שקרה בכלל בקשר שלנו) ונתן לי את החלטה מה לעשות . אמרתי שאני רוצה אותו ולא יודעת
לא תלוי עם זה הדדי אז הוא אמר לי שכן אבל , שאלתי מה אבל אז הוא אמר בגלל אחותי
היא הידידה הכי טובה שלו ולא נעים לו ממנה , באותו רגע שתקתי לא ידעתי מה להגיד
הרגשתי שתקעו לי סכין בגב שסוף סוף הבנתישאין לי חיים בלעדיןך שעזבתי הכול בגללך את
החברות ברחתי מהבית עשרים אלף פעם ועכשיו אתה אומר לי לא נעים ולא אחותי לא היה
אכפת . ואז שסוף סוף יכלתי לדבר אמרתי לו מה זה מפריע והוא הסביר אז אמרתי שטוב.

כאן נפלתי לא יכלתי לקום לא יכלתי להמשיך לחיות בלעדין עברו שנתיים מאז ואני עדיין
מרגישה את הדקירה אני עדיין חושקת בו ורוצה אותה . ניסתי לישכוח אבל הגלגל מסתובב
ותמיד איכשהו הוא הגיע אלי .. כשלא ראיתי אותו חצי שנה פיתאום ראיתי אותו ועברו
פרפרים ופתאום שסוף סוף אני מצליחה לישכוח ( חשבתי שהצלחתי) ושהיה לי מישהו פיתאום
הוא איכשהו מכיר אותו והיא קנאה בין שנינו כולם אמרו . אבל כנראה שהוא מצא לו את
אהבת חיי מה שלא אני הייתי ועכשיו אני לבד ולו יש מישהי :(