זה המוות שהורס...

רועי.. רועי היה הכל בשבילי.. אהבת חיי.. אהבנו זה את זו בעוצמה כל כך חזקה..
שומדבר לא יכל להפריד בינינו

עד לאותו היום הנורא.. שקיבלתי את הבשורה

זה היה סתם עוד יום רגיל כיתה י'ב אתם יודעים באים לשעתיים והולכים...

אחרי שעתיים עם המורה הכי מעצבנת בארץ יצאתי לכיוון הקיוסק ואז ראיתי את רועי..

רצתי אליו חיבקתי אותו אבל הוא לא נענה לחיבוק..

אני-מה קרה?

רועי-אני צריך לדבר איתך

אני-מה יש לך זה משהו רע?

רועי-כן טוב בואי נילך

ניכנססנו לאוטו של אבא שלו.. נסענו לים ישבנו שנינו על החוף ואז הוא התחיל..

רועי-אורטל.. אני צריך לספר לך משהו שאני מסתיר ממך הרבה זמן..

אני-נו אני מקשיבה..בגדת?

רועי-לא..הלוואי וזה היה רק בגידה

אני-נוו אז מזה אל תלחיץ אותי

רועי-אורטל (בשלב הזה ירדו לו דמעות וגם לי אוטומטית ירדו אחריו אני פשוט לא יכולתי
לראות אותו בוכה..)אורטלו'ש יש לי סרטן..

פתאום נהיה לי שקט בראש כאילו לקחו אבן ענקית ודחפו לי אותה בפנים

התחלתי לרוץ ולרוץ הוא רץ אחרי לא ויתר..

עד שנפלתי על החול.. הוא חיבק אותי ולא הפסקנו לבכות..

רועי-אני יבין אותך אם לא תירצי להיות איתי אני יבין אותך עם תירצי לעזוב אותי..

מימילא יש לי 4 חודשים לחיות..תלכי תשקמי ת'חיים שלך את לא צכה לחכות שחבר שלך ימות

אני-ניראהה לך??!?(צעקתי)ניראהה לך שאני מסוגלת לעזוב אותך!?!?

אמרתי לך לפני 4 שנים שנהיינו חברים..שאי יהיה איתך עד סוף החיים

הלכנו הבייתה.. לא הפסקתי לבכות.. המחשבה הנוראית הזאת שאני הולכת לאבד אותו..

כעסתי עליו שהסתיר את זה ממני כל כך הרבה זמן כעסתי עליו שהוא יעזוב אותי לבד

התחלתי לשתות ולעשן 2 דברים שבחיים שלי לא נגעתי בהם..

אבל את ה 4 חודשים האחרוים שלנו ביחד בילינו הכי יפה שאפשר

אבל ה 4 חודשים האלה תמו לפני חודשיים.. עכשיו רועיי שלי למעלה בשמיים..אלוקים קטף
לי אותו

הוא כבר לא איתי..אני לבד בודדה ועצובה רוצה להיות איתו שם..;(