התחיל יפה נגמר כואב-מצפה לתגובות!!!!!!!!!

טוב אז ככה... הסיפור שלי מתחיל בילד שאני הכי אהבתי בעולם ששום דבר לא היה אכפת
לי חוץ ממנו ובחיים לא העלתי בדעתי שאני והוא ניהיה ביחד והנה זה קרה בכיתה ט' אני
התאהבתי בו זאת הייתה אהבה ממבט ראשון! ואז אנחנו התחלנו קצת יותר להתקרב היינו
ידידים טובים עד שיום אחד הוא אמר לי משפט שבחיים לא האמנתי שהוא יגיד לי...הוא אמר
לי שהוא אוהב אותי....ואני הייתי בשוק ואפילו לא שיחקתי אותה קשה ואמרתי לו שאני גם
אוהבת אותו וככה אני והוא היינו ביחד ולא ידענו שזה באמת יתפתח למשהו מיוחד... ואז
היינו ביחד הרבה זמן כל יום היינו ניפגשים ואני לא ידעתי להפריד את הבן אדם הזה
מהלימודים וירדתי כל כך בלימודים בגללו כך ששום דבר לא עיניין אותי-חוץ ממנו

אנחנו היינו כמו זוג נשוי פשוט היינו מאוהבים ואני בכלל בחיים לא אהבתי ככה מישהו !

אנחנו חגגנו הרבה ביחד:4 חודשים את היומולדת שלי ושלו וחצי שנה

אחרי יומיים של החצי שנה אני הלכתי אליו הביתה ואנחנו התחלנו להתנשק ואז היה לו
טלפון. והוא אמר לי חכי שנייה אני הולך לצד. ולי הייתה הרגשה מוזרה למה הוא הולך
לצד מה הוא לא יכול לדבר לידי? אז החלטתי ללכת לידו ולראות מה היה לו כל כך דחוף...

ואז שמעתי אותו אומר משפט שבחיים אני לא ישכח אותו:

"אני אוהב אותה אבל אותך הרבה יותר...."

באותו רגע אני עמדתי להתמוטט העולם שלי נפל עליי אבל נירגעתי. וחזרתי לחדר
וישבתי.ואז הוא בא ואמרתי לו מי זה היה ? אז הוא עושה לי סתם חבר..אמרתי לו למה אתה
משקר לי??הוא אומר לי אני לא משקר לך אמרתי לו אתה כן.וככה התחלנו להתווכח עד שהוא
אמר לי את האמת.הוא סיפר לי שהיא איתו כבר כמה שבועות. ואני השתדלתי שלא לבכות אבל
בכיתי. אני ביקשתי ממנו שיהיה כנה איתי ושלא ישקר לי גם אם האמת באמת תכאב לי. והוא
היה הבן אדם הכי חשוב לי בחיים כמה שזה נשמע מוזר אבל שום דבר לא עיניין אותי מלבדו
ושום דבר לא אהבתי כמו שאהבתי אותו. הייתי מ-ש-ו-ג-ע-ת עליו!

הוא סיפר לי את הסיפור הדוחה הזה שאני אפילו לא רוצה להגיד אותו ואני עם כל התמימות
(שהייתה) לי לא עשיתי לו שום דבר אפילו לא הרבצתי לו. כי מרוב שאהבתי אותו כל כך לא
עלתה בדעתי המחשבה של לפגוע בו. ואני יודעת שעשיתי טעות. ואז אני התחלתי לבכות לו
ואמרתי לו שבזה זה ניגמר. ואני לא האמנתי כמה הבן אדם צבוע אבל הוא התחיל לבכות
איתי ביחד ופשוט לא יכולתי לראות את זה זה כל כך עיצבן אותי ואז קמתי ורציתי ללכת
אבל הוא לא נתן לי... הוא אמר לי שרק עכשיו שאני באמת יודעת את האמת הוא מבין עד
כמה באמת הוא אוהב אותי... אז אמרתי לו שהוא היה צריך לחשוב על זה הרבה ליפני...ואז
באתי לצאת והוא התחיל לתפוס אותי הוא לא רצה שאני ילך אבל אמרתי לו אני חייבת ללכת
אני לא יכולה להיות איתך יותר במחשבה שאתה היית עם מישהי אחרת ואם זה באמת טוב לך
אז שיהיה לך בכיף איתה ותעשו חיים ביחד! ואז הוא לא רצה לתת לי לצאת אבל אני יצאתי
משם בכוח ולא הפסקתי לבכות והייתי הרוסה במשך חודש וחצי. חודש וחצי שראיתי את הבן
אדם הזה בביצפר ולא הפסקתי לבכות עליו. אם הלכתי לביצפר לא למדתי ואם נישארתי בבית
רק בכיתי. הוא הרס אותי. הבן אדם שאני הכי אהבתי בגד בי וניצל את התמימות
שלי!!!!!!!!!!!!

אחרי חודש וחצי בערך הוא התקשר אליי. הוא רצה שאני יבוא אליו הביתה כי הוא צריך
לדבר איתי. אני לא הסכמתי אבל הוא שיכנע אותי למרות שאני קשת שיכנוע אבל יכולתי
לעשות בשבילו הכל. אז הלכתי אליו הביתה והוא התחלי לדבר איתי ואמר לי דברים כל כך
יפים ! הוא אמר לי שבאותו יום שאנחנו ניפרדנו הוא עזב אותה והוא בכלל לא אוהב אותה.
הוא אמר לי שאני האחת שלו ושהוא לא יכל לעשות לי את זה אבל הוא לא ידע מה עלה בראשו
ורק אותו יום שניפרדנו הוא הבין כמה הוא באמת אוהב אותי. ואני בתוכי רציתי לקפוץ
עליו אבל לא יכולתי. כי אני ידעתי מתי הבן אדם דובר אמת ומתי לא. ובאותו רגע הוא כן
דבר אמת. ראיתי את המבט שלו בעיניים ופשוט רציתי לבכות. והוא המשיך ואמר לי שמאוד
קשה לו בלעדיי היה לו קשה בחודש וחצי הזה והוא חושב שיהיה לו ככה גם בהמשך! ושאין
דבר שהוא אוהב יותר ממני ובלעדיי הכל אצלו יבש ומגעיל כי אני תמיד העילתי בו שמחה
ואהבה. ואני לא יכולתי להוציא מילה ואמרתי לו (זה היה שקר) שאני לא אוהבת אותו
יותר. ניסיתי לתת לו לחשוב שלא אכפת לי אבל סתם אמרתי את זה. הוא לא האמין לי. הוא
אמר לי "אני יודע מתי את משקרת ומתי לא...ועכשיו את משקרת!" הוא ידע ששיקרתי לו.
ואז הוא התקרב אליי וניסה לנשק אותי אבל אני לא נתתי לו. אמרתי לו שאני לא יוכל
בחיים לחזור אליו אחרי הניצול שלו ואחרי הזלזול שלו באהבה שלי אליו. ואז הוא אמר לי
שלפחות אני יגיד לו שאני אוהבת אותו כי אז הוא יוכל לחיות בשקט במחשבה שאני כן
אוהבת אותו. ופה עשיתי עוד טעות. עשיתי כל כך הרבה טעיות בקשר שלנו!!! ואמרתי לו
שאני אוהבת אותו. ואז הוא התחיל לבכות לי וראיתי לו את העיניים כל כך אדומות
וכואבות והתחלתי לבכות איתו. זה היה מרגש כל כך ואז קמתי כי לא יכולתי לעמוד בזה
והלכתי. אבל גם אז הוא לא נתן לי ללכת. אמרתי לו הפעם אתה לא תצליח להחזיק אותי
והתחלתי להרביץ לו אבל זה לא כאב לו.ואז הוא התקרב אליי קרוב קרוב ואמר לי משפט
כזה: " את הפרח שלי וגם כשאת תצאי מהדלת הזאת את תמיד תישארי בלב שלי..אני אוהב
אותך.."

ואז הוא נישק אותי. ואני התנגדתי לו אבל לבסוף אני גם ניסחפתי איתו. פה גם עשיתי
טעות גדולה!!!!!! איך יכולתי?? מרוב שהייתי כל כך תמימה...

אז אני עצרתי אותו וראיתי בעיניים היפות שלו דמעות, והלכתי.



ופה ניגמר כל הסיפור שלי הסיפור הכי עצוב שהיה לי אבל גם הכי יפה. כי הוא הבן אדם
שאני הכי אוהבת ועד היום שעברו 3 חודשים שאני עדיין אוהבת אותו בידיוק כמו שאהבתי
כשהיינו חברים.



והאמת שזה לא מכתב אני פשוט רציתי לכתוב את זה היו לי ימים כל כך עצובים

וגם אם זה לא כמו שחשבתם שחצי שנה זה קצת...בשבילי זאת הייתי התקופה הכי יפה בחיים
שלי ובחיים אני לא ישכח אותה. כי זאת הייתה ותמיד תיהיה האהבה הכי גדולה
שלי!!!!!!!!!!!!