תמיד ככה

נזכרת איך ברחתי, כשהתעוררתי לבד

רציתי רק ליפול, ואז משכת לי את היד

החזרת אותי שוב אל הזמן הטוב

אבל התיקים כבר ארוזים, ואני מוכנה לעזוב



הדמעות מתקרבות, וזה הסימן

שהגשם שמוחק הכל כבר לא רחוק מכאן

שוב מרגישה שאני לא מסוגלת להרגיש

אתה משחק לי בשיער, ותמיד נשאר אדיש



וגם כשאתה מחייך, כשאנחנו עוד מעט ביחד

אני מרגישה שאני חייבת לעזוב

אולי זו העונה, או התקופה, או אני

שפשוט לא מסוגלת להרגיש שמגיע לי טוב



אז אולי עוד מעט אני אתקשר אליך

עם קצת מזל אולי גם ניפגש

רוצה שזה יצליח, אבל רק אם זה לא

אני אולי אוכל שוב פעם להתרגש