הכל בגלל הסמים...

הוא היה כל חיי..היה אהבת נעורי אמא התנגדה ליחסים בינינו..

תמיד היא אמרה לי "הוא עבריין אני לא יסכים לקשר הזה" אבל שמתי עליה תמיד פס..

אני אהבתי אותו והוא אהב אותי.. ידעתי.. ידעתי שהוא מעשן ידעתי שהוא גונב

זה לא היה אכפת לי לא התערבתי

הוא אף פעם לא עישן לידי ואף פעם לא דיבר על גנבות לידי..

אם הייתי רק צוחקת איתו ואומרת לו אני רוצה לעשן הייתי מרגישה ת'כאפה מתעופפת לפנים
שלי

אני אהבתי אותו כל כך הוא היה אהבת חיי

ידעתי שאני לא יכולה להגיד לו לעשן ביקשתי ממנו להפחית ובאמת הוא הפחית הוא עישן רק
חשיש וזה היה בסדר מבחינתי..

הכל היה טוב ויפה עד לתקופה הארורה..



חזרתי מבית הספר וקיבלתי טלפון זה היה הבלש של המישטרה..

הוא אמר לי שחבר שלי עצור ואני יכולה לשכוח ממנו לחודשיים הקרובים

התחלתי לבכות לא הבנתי מה קרה הוא התקשר אליי ואמר לי שהוא לא יכול לדבר הוא ניכנס
ל 3 חודשים והוא מקווה שאני יחכה לו.. חיכיתי בטח שחיכיתי אהבתי אותו הוא היה כל
חיי..

אחרי 3 חודשים הוא יצא חיכיתי לו ליד השער של כלא רמלה התחבקנו התנשקנו ודיברנו
דיברנו כל כך הרבה הוא הבטיח שהוא יותר לא יעשה שטויות

הוא הבטיח שיותר לא ירים עליי יד..

האמנתי להכל..

שבוע אחר כך הלכנו לאכול גלידה בראשון באנדריי אחר כך חברים שלו התקשרו אליו שיבוא
לעשות "שאחטה"

הוא הלך אבל השאחטה הזאת הפכה להזרקה..

מאז אותו היום הוא הדרדר ולאט לאט היה נעלם לי מול העיניים.. אמרתי לעצמי שאני
חייבת להתמודד עם המצב הזה

לריב איתו לעמוד מולו..

ניפגשנו ואמרתי לו שיבחר זה או אני או זה..

הוא תפס אותי ופיצץ אותי מכות הוא אמר לי "אני לא בוחר בין שום דבר את תהיי איתי
בטוב וברע ואת לא תילכי לאף גבר למה הגבר ביחיד שיהיה לך בחיים זה אני

אם את תילכי למישהו אחר אני ירצח אותך אני ימרח אותך על הכביש"

לא התייחסתי למילים האלה.. ועזבתי אותו לאט לאט התרחקתי ממנו הוא הגעיל אותי..

החלפתי ת'מיספר טלפון.. אם כל האהבה שלי אליו עזבתי כי לא יכולתי..

עד שהוא ראה אותי הוא פגש אותי שוב..

ישבתי באזור תעשייה בראשון עם חברות ועם בירה ביד

הוא ראה אותי ושוב קרע אותי מכות..

חברות שלי הזמינו מישטרה

הוא ניכנס לכלא על אלימות ושימוש בסמים קשים הוא היה שנתיים בכלא..

הוא יצא ושוב ראה אותי הוא הצטער שוב הבטיח ארמונות וזהב.. אני הייתי בדיוק חודש
לפני גיוס והוא היה ב 28 הוא רצה להתחתן ולא הסכמתי.. רציתי ללכת לעשות צבא ולהמשיך
ללמוד מישחק..

וכך עשיתי המשכתי בחיים שלי.. ושוב פעם אחרי 4 שנים הגורל הפגיש בינינו

הייתי בדרך לבצלאל והוא ראה אותי..

המשך יבוא...