מכתב שבחיים לא תזכי לקרוא

באותו יום שהגעתי לשכונה שמעתי את צחוקך המתגלגל לו בין הבינינים זה היה צחוק של ילדה מאושרת של ילדה מושלמת שלא אכפת לה מכלום המבט הצוחק בעינייך פשוט כבש אותי הניצוץ של עינייך הכחולות גרם לי להתאהב צעקת לחבר שלי "תומר בוא כפרה תכיר לחברה את הילד החדש " היה אכפת לך מכולם כל כך אהבת לעזור הית המלאך של כולם המלאכית הקטנה שלי.... באותו זמן לפני שהתחלנו לצאת סיפרו לי עלייך אמרו לי שאת מלאך ושבחיים לא פגשו בכורה כמוך שאת חלום של כל גבר ואמרו לי שלמרות גילך את לא מעוניינת להתאהב ואז הבנתי שהצחוק המתגלגל היה צחוק של אחת שלא הרגישה אכזבה מימיה את עזר לי בהכל בקטע אם אמא שלי ובריב אם תומר תמיד הית לצידי ידעתי שאהבת אותי ראיתי את זה לפי הניצוץ המאוהב בעינייך .......


ילדונת למה הלכת למה?? היום כשאני יוצא לבחוץ אני כבר לא שומע את צחוקך בין הביניינים הניצוץ בעינייך אינו מסנוור אותי יותר !!     


אני לא מבין אותך ה' איך יכולת לקחת מלאך כזה לשמיים את לא מבין שאנחנו זקוקים לה פה היא היתה האור שלנו הכל בישבילנו  ילדת שהאירה את פניהם של האנשים העצובים ברחוב אני לא מבין אותך אוליי לקחת אותה כי חסרים מלאכים כמוה בשמיים אבל תבין שגם אצלנו על האדמה מלאכים כבר לא כימים היא היתה היחידה שידע מה זה להיות טהורה מכל דבר היא ידעה מזה לכבד מה זה לפנק אבל על דבר אחד אני מודה לך ה' על זה שנתתה לי ללמד אותה מה זה לאהוב !