ליד אלוהים..יש את המלאך הכי יפה שרק יכול להיות

יוסי.. אני אוהבת אותך..כל כך אוהבת אותך..



נתחיל מזה שאני מצטערת שהדף רטוב..

פשוט זה כואב, פשוט זה עצוב

יושבת פה בחוץ על הספסל..מסתכלת סביב..

ממשיכה ללכת עד שאני מגיעה אליך..

יושבת וכותבת עליך...כן..אני עכשיו עליך..

על חתיכת אבן שמכסה אותך..

חתיכת אבן שמתחת אתה שוכב

מתחת הגוף שלך נמצא... והנשמה?

למעלה כבר למעלה בשמיים..

יושבת על הקבר וכותבת את מר גורלי..

"למה לקחת את האהוב שלי?"

הדמעות עם הגשם מתערבבות

העיניים כבר כואבות

לנצח אזכור את אותו יום..אותה שעה..אותה דקה

שהודיעו לי שלא תחזור...מאז כל עולמי הפך שחור.

ה' אותך לקח והחיוך איתך הלך

פתאום הכל כל כך קרוב אליי..

אתה לא יוצא...נשאר בתוך חיי..

אני רצה והזכרונות אחריי רודפים..

אני בוכה ונזכרת בליטופים

יושבת על הקבר ומחייכת....

ממשיכה קדימה ללכת!!

החיוך שלי אומר...שבליבי זכרונך יישמר!

ולא משנה מה אף אחד יגיד אתה תישאר בליבי תמיד..

את המכתב הזה אני אקבור לצידך בתוך האדמה..

מרגישה באויר את הנשמה..

הנשמה שלך עכשיו מרחפת..ברכות את ראשי מלטפת

לוחשת באוזניי שיהיה טוב..

ושגם מלמעלה נמשיך לאהוב..

אהוב שלי..

הלילה עוד מעט נגמר..

מכסה את הקבר שלא יהיה לך קר..

אני צריכה לסיים...

ואתה בדרך החדשה תתחיל לצעוד..

אפילו שאחד את השני לא נראה עוד..

אהוב שלי..

תשמור על עצמך..

נכון שהנשמה שלך עכשיו באויר.. מרחפת ממקום למקום...

מקווה להתעורר כבר מהחולום,סיוט

איך גרמו לך אהובי...סתם למות

עכשיו באמת צריכים להיפרד...

השמש מתחילה לזרוח..

תשמור עליי....תן לי כוח..

טוב מלאך שלי...

פתאום זה קיבל משמעות מתאימה

אוי..הנה עוד מילה נמחקה בגלל הדמעה..

אז לילה טוב אהוב שלי...לילה טוב בשינה הזאת...במנוחת עולם

כל יום אבוא לבקר אותך אהוב שלי..

אוהבת יותר מכולם



יוסי אזכור אותך לנצח אהובי.