💌 מכתבי אהבה
זה כואב, תבין כבר!
👁️
2,627 צפיות
💬
3 תגובות
אני יושבת לי פה וכותבת לך, מכתב שלא יגיע אליך לעולם!
עולות בי זכרונות של הרבה חוויות שהיו לנו ביחד... לפני כשנתיים אהבתי אותך כמו את חיי אך אתה העדפת בלעדיי, אמרת לי שאתה לא אוהב אותי ושאני ירד ממך וכך עשיתי. עם הזמן שכחתי אותך אך נשארו ידידים.
אחרי שנה וחצי לפתע אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ורוצה אותי ואני הרגשתי אותו דבר כי למעשה אף פעם לא שכחתי ממך סופית, תמיד בתת מודע ידעתי שאותך אני רוצה. אך באותו זמן שאמרת לי שאתה אוהב אותי, גם חבר שלך אהב אותי ואתה נלחמת, עד שהשגת. אני ואתה היינו ביחד תקופה יפה!
כל יום הרגשתי שהוא כמו חלום בשבילי, אהבתי אותך כל כך!! תמיד אמרת לי כמה אתה אוהב אותי וכמה שאתה מתגעגע כשאנחנו לא ביחד... את כל זה אהבתי לשמוע אותך אומר, אם הייתי עצובה אתה תמיד ידעת לגרום לי לחייך, משהו בך היה מיוחד, בחיצוניות שלך היית נראה כל כך שחצן ורברבן אבל מי שהיה מכיר אותך באמת ידע שאתה בעצם שקט, ביישן ומתוק.
היה בך משהו שלא מצאתי באף אחד אחר, הייתי מאוהבת בך ללא תקנה. אך התקופה הזאת לא נמשכה הרבה זמן, היינו חברים רק 3 שבועות, עד שנפרדת ממני ואמרת לי שזה בגלל בעיות שיש לך, לא שאלתי הרבה, נפגעתי ממך כמו שלא נפגעתי מאף אחד לעולם כי אני ידעתי שנפרדת ממני כי לא אהבת אותי יותר... אמרנו שנשאר ידידים טובים.
היה קשה לי אחרי זה לראותך, כי תמיד רציתי לנשק אותך ולחבק אותך וידעתי שאני לא יכולה כי מה שהיה בינינו נגמר, ולעולם לא ישוב להיות מה שהיה. בכיתי כל כך הרבה על מה שהיה בינינו ולא יחזור, אך המשכתי לאהוב אותך וכמה שניסיתי לשכוח לא יכולתי.
יום אחד, זה היה שבוע אחרי שנפרדנו, התחלנו לריב, אמרת לי שאני מתחילה עם חברים שלך וקראת לי נימפומנית, זה היה הדבר שהכי פגע בי, כי עדיין אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר בעולם ולא הייתי מעזה להתחיל עם אף אחד!
ניסיתי להסביר לך ואתה לא הקשבת, הפכת להיות אדם אחר, מישהו שלא הכרתי, מישהו שהייתי מעדיפה לא להכיר. אני ואתה לא דיברנו בערך חודש עד שאתה באת אליי יום אחד וביקשת ממני סליחה על כל מה שאמרת, ביקשת שנתחיל דף חדש כידידים טובים, התרגשתי ואפילו בכיתי, חיבקתי אותך ואמרתי לך שאני גם רוצה כמוך. התחלנו כידידים טובים... פתחנו דף חדש אך במקום לכתוב שם דברים בצבע ורוד, שנינו קישקשנו שם דברים בשחור.
זה התחיל יפה, היינו נפגשם למטה בשכונה עם כולם והיינו מתנהגים כידידים לכל דבר כשבעצם בתוכי אני עדיין נושאת כלפיך אהבה עצומה אבל לא אמרתי דבר כדי לא להרוס את הידידות שניסינו לבנות בינינו. אך אתה הרסת הכל...
יום אחד אמרת לי לבוא אליך, שאתה רוצה להראות לי תמונה שלך מהגדנ"ע, תמונה בא אתה לבוש מדים כחייל, ואני, שרציתי לראות את התמונה באתי אליך בתמימות, לא היה לך אף אחד בבית, הראת לי את התמונה, באמת תמונה יפה, אחר כך שמענו שירים במחשב וצחקנו, כידידים רגילים, ידידים לכל דבר, אך פתאום אתה נעמדת מולי וליטפת את פניי, גופי התחיל לרעוד, עד שאתה נישקת לפתע את שפתיי, רציתי רק לבכות.
התנשקנו שוב, הרגשתי אש בוערת בתוכי, ובכיתי, כששאלת אותי למה אני בוכה אמרתי לך שזה כואב כי מאחורי הנשיקות האלה מבחינתך אין כלום אבל מבחנתי כן, כי אני עדיין אוהבת אותך וככה יהייה לי יותר קשה לשכוח אותך. אתה ניגבת את דמעותיי, ביקשת סליחה על הנשיקה ואמרת שאתה יודע שזה היה לא במקום.
כמה ימים אחרי זה שוב אתה באת אליי ונישקת אותי כמה פעמים ואני אהבתי שוב לנשק אותך למרות שידעתי שאני לא צריכה לפתח שום ציפיות בנושא. אך היה נמאס לי מכל זה, כי ידעתי שזה סתם, שאלתי אותך למה אתה מנשק אותי אם אתה לא אוהב אותי ואתה אמרת לי שאתה לא יודע למה, רצית שנהייה כאלה ידידים, שמתנשקים לפעמים, מה שנקרא "יזיזים".
אני לא רציתי!! כי אני אוהבת אותך, אני לא סתם, ביקשתי ממך להפסיק עם הנשיקות ואתה שאלת אותי "למה?". אמרתי לך שאני לא מוכנה שתבוא אליי כל פעם שאתה מרגיש צורך להתפרק, לא אהבתי את זה, אתה נפגעת ממה שאמרתי, שכיניתי את זה "להתפרק" ואמרת לי שאין בעיה, אתה תפסיק ומהיום אנחנו נפגש רק למטה בשכונה עם כולם ולא יותר מזה.
אני ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות, למרות שאני אוהבת לנשק אותך כל פעם מחדש אבל אתה לא אוהב אותי וזה סתם נשיקות אז העדפתי ככה.
יום אחר כך חברה שלי באה אלי ואמרה לי שאתה ניסית לנשק אותה אבל היא לא התנשקה איתך כי ידעה שאני עדיין אוהבת אותך! כעסתי כששמעתי זאת, למרות שאתה לא חייב לי כלום, אבל רק אתמול "נפגעת" כשביקשתי ממך להפסיק לנשק אותי ועכשיו אתה הולך על חברות שלי, אחר כך שמעתי מאנשים שאתה מלכלך עליי בשכונה, מוציא עליי שמועות שאני שרמוטה והולכת עם כל אחד. אתה לא יודע כמה זה קשה לשמוע את זה, שאתה אומר את זה עליי, ודווקא אתה! הילד שתמיד אהבתי ואני תמיד יאהב... למרות כל מה שאתה עושה לי אני לא מצליחה לשכוח אותך! ואני סובלת. אך אני נשבעתי שאני עוד ישכח!
ואני שואלת כל הזמן אותה שאלה:
מי המציא את המילה אהבה שהיא שורפת לבבות, האין זו דרך ארוכה שלפעמים גם בא לבכות!
עולות בי זכרונות של הרבה חוויות שהיו לנו ביחד... לפני כשנתיים אהבתי אותך כמו את חיי אך אתה העדפת בלעדיי, אמרת לי שאתה לא אוהב אותי ושאני ירד ממך וכך עשיתי. עם הזמן שכחתי אותך אך נשארו ידידים.
אחרי שנה וחצי לפתע אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ורוצה אותי ואני הרגשתי אותו דבר כי למעשה אף פעם לא שכחתי ממך סופית, תמיד בתת מודע ידעתי שאותך אני רוצה. אך באותו זמן שאמרת לי שאתה אוהב אותי, גם חבר שלך אהב אותי ואתה נלחמת, עד שהשגת. אני ואתה היינו ביחד תקופה יפה!
כל יום הרגשתי שהוא כמו חלום בשבילי, אהבתי אותך כל כך!! תמיד אמרת לי כמה אתה אוהב אותי וכמה שאתה מתגעגע כשאנחנו לא ביחד... את כל זה אהבתי לשמוע אותך אומר, אם הייתי עצובה אתה תמיד ידעת לגרום לי לחייך, משהו בך היה מיוחד, בחיצוניות שלך היית נראה כל כך שחצן ורברבן אבל מי שהיה מכיר אותך באמת ידע שאתה בעצם שקט, ביישן ומתוק.
היה בך משהו שלא מצאתי באף אחד אחר, הייתי מאוהבת בך ללא תקנה. אך התקופה הזאת לא נמשכה הרבה זמן, היינו חברים רק 3 שבועות, עד שנפרדת ממני ואמרת לי שזה בגלל בעיות שיש לך, לא שאלתי הרבה, נפגעתי ממך כמו שלא נפגעתי מאף אחד לעולם כי אני ידעתי שנפרדת ממני כי לא אהבת אותי יותר... אמרנו שנשאר ידידים טובים.
היה קשה לי אחרי זה לראותך, כי תמיד רציתי לנשק אותך ולחבק אותך וידעתי שאני לא יכולה כי מה שהיה בינינו נגמר, ולעולם לא ישוב להיות מה שהיה. בכיתי כל כך הרבה על מה שהיה בינינו ולא יחזור, אך המשכתי לאהוב אותך וכמה שניסיתי לשכוח לא יכולתי.
יום אחד, זה היה שבוע אחרי שנפרדנו, התחלנו לריב, אמרת לי שאני מתחילה עם חברים שלך וקראת לי נימפומנית, זה היה הדבר שהכי פגע בי, כי עדיין אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר בעולם ולא הייתי מעזה להתחיל עם אף אחד!
ניסיתי להסביר לך ואתה לא הקשבת, הפכת להיות אדם אחר, מישהו שלא הכרתי, מישהו שהייתי מעדיפה לא להכיר. אני ואתה לא דיברנו בערך חודש עד שאתה באת אליי יום אחד וביקשת ממני סליחה על כל מה שאמרת, ביקשת שנתחיל דף חדש כידידים טובים, התרגשתי ואפילו בכיתי, חיבקתי אותך ואמרתי לך שאני גם רוצה כמוך. התחלנו כידידים טובים... פתחנו דף חדש אך במקום לכתוב שם דברים בצבע ורוד, שנינו קישקשנו שם דברים בשחור.
זה התחיל יפה, היינו נפגשם למטה בשכונה עם כולם והיינו מתנהגים כידידים לכל דבר כשבעצם בתוכי אני עדיין נושאת כלפיך אהבה עצומה אבל לא אמרתי דבר כדי לא להרוס את הידידות שניסינו לבנות בינינו. אך אתה הרסת הכל...
יום אחד אמרת לי לבוא אליך, שאתה רוצה להראות לי תמונה שלך מהגדנ"ע, תמונה בא אתה לבוש מדים כחייל, ואני, שרציתי לראות את התמונה באתי אליך בתמימות, לא היה לך אף אחד בבית, הראת לי את התמונה, באמת תמונה יפה, אחר כך שמענו שירים במחשב וצחקנו, כידידים רגילים, ידידים לכל דבר, אך פתאום אתה נעמדת מולי וליטפת את פניי, גופי התחיל לרעוד, עד שאתה נישקת לפתע את שפתיי, רציתי רק לבכות.
התנשקנו שוב, הרגשתי אש בוערת בתוכי, ובכיתי, כששאלת אותי למה אני בוכה אמרתי לך שזה כואב כי מאחורי הנשיקות האלה מבחינתך אין כלום אבל מבחנתי כן, כי אני עדיין אוהבת אותך וככה יהייה לי יותר קשה לשכוח אותך. אתה ניגבת את דמעותיי, ביקשת סליחה על הנשיקה ואמרת שאתה יודע שזה היה לא במקום.
כמה ימים אחרי זה שוב אתה באת אליי ונישקת אותי כמה פעמים ואני אהבתי שוב לנשק אותך למרות שידעתי שאני לא צריכה לפתח שום ציפיות בנושא. אך היה נמאס לי מכל זה, כי ידעתי שזה סתם, שאלתי אותך למה אתה מנשק אותי אם אתה לא אוהב אותי ואתה אמרת לי שאתה לא יודע למה, רצית שנהייה כאלה ידידים, שמתנשקים לפעמים, מה שנקרא "יזיזים".
אני לא רציתי!! כי אני אוהבת אותך, אני לא סתם, ביקשתי ממך להפסיק עם הנשיקות ואתה שאלת אותי "למה?". אמרתי לך שאני לא מוכנה שתבוא אליי כל פעם שאתה מרגיש צורך להתפרק, לא אהבתי את זה, אתה נפגעת ממה שאמרתי, שכיניתי את זה "להתפרק" ואמרת לי שאין בעיה, אתה תפסיק ומהיום אנחנו נפגש רק למטה בשכונה עם כולם ולא יותר מזה.
אני ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות, למרות שאני אוהבת לנשק אותך כל פעם מחדש אבל אתה לא אוהב אותי וזה סתם נשיקות אז העדפתי ככה.
יום אחר כך חברה שלי באה אלי ואמרה לי שאתה ניסית לנשק אותה אבל היא לא התנשקה איתך כי ידעה שאני עדיין אוהבת אותך! כעסתי כששמעתי זאת, למרות שאתה לא חייב לי כלום, אבל רק אתמול "נפגעת" כשביקשתי ממך להפסיק לנשק אותי ועכשיו אתה הולך על חברות שלי, אחר כך שמעתי מאנשים שאתה מלכלך עליי בשכונה, מוציא עליי שמועות שאני שרמוטה והולכת עם כל אחד. אתה לא יודע כמה זה קשה לשמוע את זה, שאתה אומר את זה עליי, ודווקא אתה! הילד שתמיד אהבתי ואני תמיד יאהב... למרות כל מה שאתה עושה לי אני לא מצליחה לשכוח אותך! ואני סובלת. אך אני נשבעתי שאני עוד ישכח!
ואני שואלת כל הזמן אותה שאלה:
מי המציא את המילה אהבה שהיא שורפת לבבות, האין זו דרך ארוכה שלפעמים גם בא לבכות!
💬 תגובות (3)
אני מצפה לתשובהנשמה...
אבל גם את סתם נפגעת ממנו ומיהו שימציא עליי שמועות חתיכת מגעיל מה את בכלל מדברת אם אחד כזה אני יתן לך דוגמא:אני ואיזה שרלילה והיא באמת כזאת אני לא סתם אומרת הלכנו מכות כי היא דפקה לי כפה כי היא חשבה שאני חברה של הידיד הכי טוב שלי (לשעבר)אז החזרתי לה וזה היתפתח למכות וכן היא בסוף הלכה לבית חולים זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שהלכתי מכות ואחרונה ובמיוחד בגלל גבר אף אחד לא שווה את זה אבל אני בטוחה שכולם היו עושים כמוני...ודרך-אגב כולם היו איתי והצדיקו אותי בסופו של דבר..מה שאני באה לומר לך פה אותה אחת המציאה עליי שמועות והיה לי מזל שכולם מכירים אותי ובאו להגיד לי מה היא אמרה להם(זה היה לפני המכות)ואמרו לי אנחנו לא מאמינים לה אבל באים אליך כדי שתסגרי איתה תעיניינים שתפסיק לדבר עלייך...היא היתחננה שאני יסלח לך וכמו מפגרת סלחתי לה ואחרי שבועיים רבנו מכות והיא הצליחה לסכסך בני ובין הידיד שלי אני האמנתי לה לכל מילה והייתי הולכת לריב איתו למרות שהוא אמר לי היא מנסה לסכסך כי היא רוצה אותי ואת מאמינה לה.....עשיתי טעות כי כיום שאני שולחת לו הודעות הוא לא מגיב כאילו אני מתה בשבילו והוא שונא את אותה אחת שרבתי איתה.
אז בקיצור אל תדברי אם חרא כזה הוא לא שווה אותך מי הוא בכלל שידבר עליך תעמידי אותו במקום ליד כולם(כל השכונה)תעשי לו פדיחות כמו שאני עשיתי לה ויעשה לה אוטו טו.
בהצלחה ילדה..מקווה שתשכחי כמה שיותר מהר!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות