ע ט ו פ ה - ב ז י כ ר ו נ ו ת :/ כנסססססו , זה לא כ

אני רוצה לכתוב את כל מה שיושב לי על הלב כבר הרבה זמן.



יש לי כל כך הרבה מה לכתוב ;





השבוע התחיל כלכך יפה:/ פשוט ק ס ו ם .

רגע אחד היה לי הכל , ורגע לאחר מכן הכל נעלם .



כשגל (שם בדוי) אמר לי שהוא אוהב אותי אני הייתי הכי מאאושרת בעולם .

כל המילים היפות , ההבטחות גרמו לי להאמין שהוא באמת אוהב אותי ;



לילות קיץ ;

הוא ישב עם החבר'ה שלו , אני הסתובבתי עם חברות שלי ..

תפסתי אותו ביד ולקחתי אותו לדיבור בצד:/



אני – "מה נסגר איתנו?"

הוא לא הסתכל לי בעיניים וענה ;

"מה נסגר?"

אני – "מה מה נססגר?! מה נסגר איתנו?"

גל – "לא יודע .. מה את רוצה לעשות?"

אני – "קיצר גל מה ישלך?

מזה מה אני רוצה לעשות?

אמרנו שאנחנו נפגשים אנחנו סוגרים תעניינים לא?"

גל – "לא יודע .. את רוצה?"

אני – " אז שתדע דבר איתי"

הלכתי ,

גל – "נו חכי רגע .."

אני – "נו.."

גל – "אני לא רוצה לפגוע בך שוב .."

אני – "דיברנו על זה כבר גל וזה התירוץ הכי עלוב בארץ"

גל – "מה הקשר תרוץ .."



פתאום היה שקט ,

ברגעי השקט הזה , שלא העזנו להביט אחד לשני בעיניים ..

התכוננתי לעוד אכזבה , הרגשתי בה , ידעתי שהיא עומדת להגיע .

ואז הוא אמר את זה –

"אני חושב שעדיף שנישאר ידידים"



באותו רגע , התמלאתי בכל כך הרבה כעססס , כאאב , ועצב .

רציתי להישבר , כ"כ רציתי לבככות .

נשכתי שפתיים , שתינו הסתכלנו לצדדים ,

העיניים שלי התמלאו דמעות .

רציתי לסיים את השיחה הזו כמה שיותתר מהר ולברוח ,

לברוח למקום שקט:/

להוציא הכל – לבכות , ל צ ר ו ח - להתפררק .

"טוב נישאר ידידים"

"לא אבל מה זה שווה אם את מתבאסת"

"לא מתבאסת " .



הוא חייך , ליטף לי את הפנים – והלך .

הלך והשאיר אותי לבד , שוב .

זה היה כ"כ מתאים לו ..

עמדתי שם מספר שניות לעקל את מה שקרה ,

איך שוב הוא עשה את זה .

איך שוב הוא שבר לי את הלב .



היו לי כ"כ הרבה שאלות ללא מענה ;

למה ;

למה כל המילים , ההבטחות , האשליות ..

למה הוא אמר לי שהוא אוהב אותי?

למה הוא שוב עשה לי את זה?

למה זה תמיייייד קורה רק לי?

מה גרם לו לשנות את דעתו פתאום?

לממה אלוהים אני לא מבינה .. מילה שלא!

אני רואה כמה טוב לכולם , ואני לא מבינה למה אצלי זה לא ככה.



הלכתי מהר

חיפשתי מקום ריק מאיש .

עד שמצאתי הלכה לי הנשמה באמא שלי חח ..

לא היה חור שלא היה תקוע בו מישו ..=

נשענתי על איזה ג'יפ -

ניסיתי להיות חזקה , ולהילחם ברגשות שלי , אך לא הייתי מסוגלת יותר ..

בכיתי – נשברתי .

לא היה בי כבר כוח להתמודד מול המציאות השורפת הזו ..

האכזבה ניצחה אותי , אתה ניצחת אותי – ניסיתי הכל , לא רציתי ליפול ..

לא רציתי לטבוע בים של אכזבה .. ניסיתי לשכוח , רציתי לברוח!

הכאב הזה , הכאאאב המר הזה לא עוזב אותי , ולא נותן לי מנוח ..

אני באמת לא מבינה איך הוא פירק לפתע את כל מה שהיה בנינו .



אחרי שקצת עברו הדמעות הלכתי לחפש את חברות שלי ,

כשחלפתי ליד גל ניגבתי דמעה קרה שזלגה מעיניי .

הוא ישב עם חברים שלו ..

לא נראה לי שהוא אפילו שם לב אליה –

אל אותה דמעה תמימה שזלגה בגללו , באשמתו!

הוא אפילו לא שם לב , שהוא שוב שבר לי את הלב .



מצאתי את חברות שלי , ותמר (שם בדוי) שאלה מה קרה?

חייכתי חיוך מזויף ואמרתי ;

"חח .. מה מה קרה?"

כ"כ רציתי לבכות ..

תמר – "שיר (שם בדוי חח) אל תשקרי עליי רואים שבכית ,

מה קרה?

מה גל אמר לך?

ראיתי שדיברתם!"

אני – "חח כלום לא קרה , מה את גנווובה מי בכה .."

דניאל – "היא לא בכתה מה יש לך?"

תמר – "שיר את לא רוצה לספר אל תספרי אבל רואים שקרה לך משהו .."



עמדתי שם וחייכתי , אבל הדמעות רצו לזלוג ,

והדבר שהכי רציתי שהן יפסיקו לשאול שאלות ..

כי כשאני בוכה לפעמים והן באמת רוצות לעזור –

שיחבקו אותי בשקט , עד שהכל יעבור .



=סוף=