מחפשת תשובות...

היינו ביחד והכל היה נראה ורוד


ואז אמרת שזה לא מתאים, שאנחנו לא מסתדרים ביחד


באמת לא הסתדרנו אבל בכללי היה לנו טוב רצינו אחד את השני וזה מה שהיה לי חשוב


עכשיו אנחנו פרודים...אבל ממשיכים באותו כיוון


אני מרגישה כאילו משהו קושר אותנו...מחזיק אותנו ביחד..ואנחנו פשוט לא מסוגלים להתנתק.


אתה אומר שאתה לא מאוהב אבל יש לך רגש חזק מאוד ושאכפת לך ואני חשובה לך..


אבל איזה בן אדם שלא מאוהב יתנהג ככה...יתייחס אליי ככה ויאכל אותי מרוב "אהבה".


מאמי שלי אני יודעת שטוב לך כרגע אתה לא לחוץ, אני לא חונקת אותך יותר כי הרי אנחו אל ביחד...


אבל זה לא יכול להימשך הרבה זמן.


מצד אחד המצב הזה טוב אני חושבת שאם נמשיך ככה נקשר יותר, והרגש רק ילך ויתגבר ואז לא נאכל פשוט לעזוב אחד את השני..או ללכת עם אחרים


אבל מצד שני אולי פתאום זה ייעלם, אולי יהיה לך כל כך טוב ככה, שלא יהיה לך צורך להגיד אותי כשחברה שלך.... אלא גם ככה אנחנו מתנהגים כמו זוג מכל הבחינות...


אני לא יודעת האם זה אמיתי...האם באמת יש משהו שמחזיק אותנו ביחד...האם באמת זאת הדרך להחזיר אותך אליי שניהיה שוב ביחד אבל באמת עם ההגדרה ולא רק עם הרגשות ...


או שזאת אשליה מתוקה שהולכת להתנפץ כל רגע??


מזה.?..למה זה ככה...זה טוב או רע?


זה מועיל? או שרק ניפגע מזה...


למהר להגדיר אותנו או לזרום עם זה ולא לתכנן שום דבר ולפרש כל פעם??


האם כל הרגשות החזקים שלך אליי והיחס שלך...זאת אהבה ואתה פשוט שומר את זה בפנים..או שזה באמת רק רגש..?


האם תיהיה מסוגל להתנתק ממני פתאום...ולזרוק הכל...אפילו שהי לא היה הרבה זמן...תיהיה מסוגל לוותר עליי כל כך בקלות.? כי אני לא מסוגלת...אני מרגישה משהו מוזר ולא מוגדר שלא נותן לי לעזוב אותך...


האם העניין של היציאות..(לא יצאנו והיינו 4 וחצי חודשים ביחד רק פעם אחת) האם זה כזה משמעותי...או שמה שחשוב זה המערכת יחסים עצמה?


אוףףף כל כך הרבה שאלות..אתה רואה מה עובר עליי יום יום....


]]]]=