אחריי שנתיים בניתי לי חומה שחורה-רק הנסיך יצליח לפרוץ לתוכה/נופרוש המאמוש

תגיד לי שמת לב מה קרה בפאקינג שנתיים האלה?!


תראה איך שהגלגל מסתובב..איך שהיינו אוהבים,שנתיים עברו מאז הימים שהיינו ישובים ביחד


ומדברים,וצוחקים ולמה הכל נהרס??בגלל החברים שלך! מרוב שהם והידידות המקסימות שלך {שהיום בקושי שלום אומרות לך!!}


אוהבים אותך הם אלו שגמרו לנו לריב{ולא פעם אחת!} ואלה שגרמו לפרידה שלנו..נפרדתי


ממך לא יכלתי לשאת על עצמי את הכובד הזה..


ואתה 3 חודשים של סבל עברת{אחרי הפרידה}..היית מצלצל,שולח הודעות ואני אדישה..כאילו


 אתה מדבר ואני לא שומעת כאילו אתה מולי ואני לא  רואה כאילו אתה לידי ואני לא


מרגישה..עברו להם שלוש החודשים שבהם לא הפסקת לחזר אחריי


ולהגן עלי,היית הנסיך שלי..


אחרי השלוש חודשים האלה התגברת עלי..התחלת לצאת איתה..והנה רק תראה איך שהגלגל מסתובב..


אני התעוררתי..רק אז הבנתי שאני מאבדת אותך לעד,שאני ואתה כבר לא נחזור..דיברתי


איתך,אבל כבר היית שקוע בה..אני עוד אוהבת אותך ואוהבת..ואתה??עדיין בשלך!


אחרי שנה וחצי התעוררתי והבנתי שאנחנו לא נהייה ביחד עוד..


אבל אז התחילו המבטים,לא הפסקנו להחליף מבטים שקטים,חצי שנה עברה עלינו במבטים


מבויישים והודעות באיסייקיו...ואני חשבתי שאתה פוחד מעוד דחייה שעכשיו תורי לגשת אליך...


והנה אחרי שנתיים מצאתי אותי ואותך בשיחה!!


אמרתי לך הכל,להסתיר כבר לא יכולתי...ואתה הטחת בפניי דברים קשים,אבל לא


נשברתי,אמרתי לעצמי בלב:"את רוצה להיות מאושרת?תאמרי לו הכל,אולי אח"כ תצטערי אבל


זה עדיף כי אם את כבר פה ויש לך אומץ לעמוד מולו תאמרי לו הכל אין לך מה לחשוש כי פעם


 הבאה כבר לא תהיי מסוגת לדבר איתו ככה" ,ולכן אמרתי לך הכל..לא רציתי להסתיר,ואתה


נתת לי תחושה =מ=ג=ע=י=ל=ה= ולא נכנעתי,עשיתי לעצמי שטיפות מוח:"תהיי חזקה,את


הרי יודעת שבתוך תוכו הוא אוהב אותך,תני ללב שלך להוביל אותך..עוד קצת והוא מודה..הרי


את לא רוצה שכשתהיי זקנה תצטערי שלא נלחמת על האהבה הזאת" והנה אמרתי,ואמרתי


והייתי ברצף של דיבור..אבל אתה


בשלך לא מוכן לשמוע על צמד המילים "לנסות שוב"...


לפני השיחה לא התייעצתי עם אף חברה רציתי שהכל יבוא מתוך הלב שלי ומכנות ואמרתי


ודיברתי אבל שום דבר לא עזר,יום אחריי זה פגשת אותי שהייתי לבד לא עם חברה,ובעצם זה לא


היה הוגן אתה היית עם חבר הרגשת בטוח!! ואני?! הייתי לבד באותו רגע,רציתי לאכול את עצמי


מבושה-או מבוכה,שמעתי אתכם צוחקים והרגשתי שבא לי להקבר..לא אני לא אתן לך את


התענוג,המשכתי  רגיל...ואח"כ שפגשתי את החברות,צחקתי איתם..צחקתי המון באותו יום..לא


 אני לא אתן לך את ההרגשה ששברת לי את הלב..להפך הרגשתי שאני יותר בטוחה אחרי


שסיפרתי לך=>נפלה לי אבן מהלב..אני יודעת איפה אני עומדת אצלך ושהכל הייתה אשליה שלי..


שוב אחרי השבועיים..שוב המבטים הגנובים..ואני עוד בתקווה חושבת:"אולי הוא אוהב..אולי


הוא מפחד מדחייה" אבל לא חמוד,אני איתך גמרתי!!


ואותו יום שרשמתי משו רומנטי ואמרתי שאני מחכה שמישו יקדיש לי,והקדשת לי..למה זה היה?


לגרום לי לסבול?או לחשוב שאתה אוהב אותי?מנסה לשחק בי?או להשאיר אותך בלב שלי?!


אני כבר לאדע'ת מה לחשוב..אבל בדבר אחד אני בטוחה:


א=נ=י===א=י=ת=ך===ג=מ=ר=ת=י===


עכשיו יש מישי חדשה,נמרחת לך על הצורה לא נורא מותק תהנה מזה,כן אני יודעת שאתה לא


כזה...לא אוהב סתם סטוצים..אבל תהנה מהליטופים שלה כי ממני זה כבר לא יבוא..ממני לא


תקבל עוד מבטים..לא תקבל עוד שיחות..מה שהיה ביננו נסגר לפני שנתיים{כמו שאמרת לי


אז..}


סביב הלב שלי בניתי חומה..


וואי אתה לא יודע איזה חומה..חומה בצבע שחור!!!


למה שחור?!כדי שכשיבוא מנוול כמוך יהיה לו קשה לחדור לי ללב..ועד שהוא יגיע ללב הורוד שלי


יקח לו זמן..אם הוא יהיה הנסיך שלי הוא יגיע ללב והוא יהיה מאושר לצידי...אבל אתה בחיים לא


תוכל לפרוץ את החומה שאני בניתי בעצמי כי החומה שלי היא חזקה..


אז אולי פעם אהבתי...ואולי גם אתה..אבל כמו שאמרת:מה שהיה היה...