לילדון שלי...

החלטתי לכתוב לך מכתב זה, כי יש לי את הצורך להוציא את הכל, את כל מה שיש לי על הלב ועובר לי בראש מידי יום ויום.
יש לי הרבה מה להגיד, אבל קשה לי,נורא קשה לי.. ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני יושבת עכשיו וניזכרת בך, ניזכרת בכל הרגעים הנפלאים שעברנו ביחד..אני מרגישה שהיינו ביחד נצח,אבל לא, אני פתאום מתעורת למציאות ורואה שכל זה נגמר..ולא ישוב שוב לעולם!
עברנו כל כך הרבה ביחד שאני אפילו לא יכולה לתאר.. מבין להיות ידידים עד ללהיות "אחים" והחברים הכי טובים ובסוף שהיינו זוג! כל התקופות האלה היו התקופות הכי נפלאות שלי בעולם!
ופתאום יום אחד, הכל התנפץ לו בבום..
ועכשיו, נישארתי לבד..בלעדייך...
אתה לא מתאר לעצמך עד כמה אני מצטערת על אותו יום...על אותו יום שנירדתי ממך..ואפילו לא הקשבתי לך...
ניסיתי הכל,כל דבר אפשרי בשביל להחזיר אותך אליי...אבל אתה לא מוכן להקשיב..לא מוכן לנסות שוב!
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי ולא אוהב שוב לעולם!
כי אהבה ראשונה בחיים לא שוחכים!!!
אוהינה עברו להן כמעט 5 שנים ואני עדיין במחשבות עלייך...חולמת על אותו רגע שנחזור להיות שוב ביחד..
לפעמים אומרים שחלומות מתגשמים אבל מתי?!?!?!

ילדון שלי...אני בטוחה שלא תקרא את המכתב הזה לעולם.. וחבל שכך..אבל רק שתגע שאני אהבתי אוהבת וימשיך לאהוב אותך לנצחחח..אתה הכללללללללל בשבילי!!!!!!!



הילדונת שלך...;(