הפחד מהדיבור איתך!

למה?! למה אני כזאת מפגרת?! למה כשסוף סוף יש לי הזדמנות לממש את האהבה שלי אליך
אני לא עושה את זה למה?! למה תמיד שאתה מתקשר כדי לדבר איתי עלינו אני לא בבית או
שאני באמבטיה או ש...לא יודעת! נמאס לי כבר! ובאותו יום שראיתי אותך במסיבה כל כך
פחדתי לדבר איתך שישר שראיתי אותך היה לי מן ריפלקס כזה לברוח! למה?! הרי אני אוהבת
אותך! למה אין לי מספיק אומץ בשביל לדבר איתך! אני מתה לדבר איתך, אז למה אני לא
עושה את זה?! ואותו יום שביקשת שאני יחזור אליך בטלפון...לא היה לי אומץ! וכל פעם
אח"כ שהיה טלפון בבית נכנסתי לטראומה שאם זה אתה מה אני יגיד מה אני יעשה! אוף!!!
למה דווקא אני! למה רק לי זה קורה ולאחרים לא! אני רואה את חברות שלי שכל כך טוב
להן והכל מסתדר להן לעומתי! ואל תבין אותי לא נכון כי אני מתה! מתה לדבר איתך
בטלפון, פנים מול פנים לא משנה איך העיקר לדבר איתך ולחשוף הכל! את כל הרגשות שלי
אליך! אבל יש לי פחד אחד! שתשאל אותי את השאלה המכשילה מכולן! מה אני מרגישה כלפיך?
ואני לא ידע מה להגיד ואני יגמגם ויתקע ואני לא ידע מה לעשות! כי בעיקרון אני לא
ממש יודעת מה יש לי אליך אלא שיש לי משהו...חזק ביותר! אבל הבעייה היא שאני לא
יודעת איך להגיד את זה ובטח שלא לך בפנים או בטלפון...ואני פשוט לא יודעת כבר מה
לעשות עם עצמי כי אני משתגעת מאהבה אליך! אני אוהבת אותך! אולי אין לי אומץ להגיד
לך את זה אבל זה מה שאני מרגישה ואני יודעת שזה לא יעבור לי עד שאני ידבר איתך
אפילו שאני בקושי רואה אותך! אני כל היום שקועה במחשבות עליך ומה אני יעשה עם עצמי!
אוף! אני כל היום מתלבטת אם כדאי לי להתקשר אליך או לא!! הלוואי שאלוהים ייתן לי
סימן ויגיד לי מה לעשות כי אני לבד לא יכולה להחליט... אוף!!! אני מקווה שזה יסתדר
בקרוב ושיהיה לי את האומץ לדבר איתך!! הלווואי!!!!!!!



אוהבת לנצח!!!!

עינב!!!